שלום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, די מזמן לא כתבתי כאן. גם לא ממש הייתי כאן.. מקווה שכולם כאן בסדר עד כמה שאפשר.. שאתה בסדר? מתנצלת אם לא מעודכנת... מרגישה מנותקת.. ומתנצלת שמגיעה כשלא יכולה יותר.. כשמאד רע..ובנוסף לזה - שהיא לא ממש איתי.. שהיא לא באמת מקשיבה.. שאפילו גורמת לי לאבד פוקוס.. שמסיטה את הנושא לכל מיני שטויות שמעניינות אותה אבל לא רלוונטיות לטיפול (והיא מודה בזה בדיעבד..) ואני נורא בקלות מוסחת.. וכידוע הפגישה מסתיימת והחרדות מתגברות כי שום דבר חשוב לא דובר, לא נפתר, לא הוקל, לא נרגע.. ואף מחמיר.. ומה עוד נותר? אף אחד לא יודע להקשיב בסביבתי והנה גם תמורת תשלום...מרגישה כל כך לבד.... התקשרתי אליה ובעוד אנו מדברות על זה , אחד מילדיה נפגע ממשהו בבית והיא נאלצה לסגור... חוששת שאיבד הכרה.. שקרה אסון. ואולי בגללי. ואני כל כך אגואיסטית . ואולי היא תפחד ממני, שאני מעבירה לבית שלה אנרגיות לא טובות... מוזר שאני מרגישה כל כך חלשה ומייחסת לעצמי כוחות גם אם שליליים... אודי אני כל כך מפחדת. מרגישה מוצפת ומציפה. מבקשת ממך סליחה אבל הפחד חונק ומטריף. תעזור לי בבקשה ומהר
הי מיקה, ברוכה השבה... אני זוכר שמאז ומתמיד חששת שאת מזיקה ומרעילה... את בסדר. את זקוקה לה וזה בסדר. גם הילד שלה היה זקוק לה - וגם זה בסדר. את מוצפת, ומבקשת הרגעה. אז אשב, ברשותך, לידך קצת, בשקט...בתקווה שאוכל לעזור... אודי
תודה על המילים. כל כך הייתי זקוקה לשמוע שהכל בסדר.. תודה שאתה מוכן לשבת לידי. הנוכחות שלך מרגיעה. ומרגשת. תודה אודי!
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
