איך ממשיכים מכאן?

הי רציתי להתייעץ איתך.. לאחר הרבה מאד נסיונות כושלים, ולאחר אינספור דפים לבנים שחלמתי שוב ושוב לפתוח החלטתי שהגיע הזמן לקחת פסק זמן-פסק זמן,טיפול בעצמי כדי להבין מה הבעיה שלי. -אני בעלת בגרות חלקית שגם אותה השגתי בהרבה יזע ודמעות. -השירות הצבאי שלי הסתיים לאחר שבעה חודשים. -התחלתי קורס עיצוב שחשבתי שלא יהיה אינטנסיבי (אפילו בלי מבחנים) והפסקתי באמצע כי היה לי קשה עד בלתי אפשרי. -הרבה חלומות שלי מתפספסים ,אפילו התחביבים שלי.. אני תמיד בסופו של כישלון מחליטה להירגע ולטפל בעצמי,לפתור את הבעיות שלי ורק אח"כ לחזור ללימודים, אבל הבעיות לא נפתרות ,ומכאן, יוצא ששוב אני חולמת על החלום הבא שישכיח את הכישלון,ושוב..חוזר חלילה.. אני אדם שמאד קשה לו לעזוב את הלימודים ומאד קשה לו לא להיות במסגרת וזאת למרות האכזבות הרבות שעברתי. אני מוצאת את עצמי חושבת שוב על לימודים אבל ברור לי שאם כשלתי כל כך הרבה בזמן האחרון,למה שדווקא אצליח הפעם? הכישלון שלי מתבטא באי הבנה של החומר,בהתקפי חרדה בזמן מבחנים,בכישלונות בפרוייקטים (ואני לא ישנה בלילות כדי להצליח..) גם שהכל נראה טוב תמיד חייב לקרות משהו. אני תמיד רוצה לנסות ולתקן,חולמת על לעשות כל כך הרבה דברים אבל לא מסוגלת.. אני תמיד משווה את עצמי לאחרים ומבינה שחוסר ההספק שלי בחיים דורש הרבה עבודה-להוציא רישיון,להשלים בגרויות,לפתח את התחביבים שלי,לחזור לקורס בשנה הבאה... כשברור לי שצריך לעבוד אני חדורת מוטיבציה ואפילו נרגשת ללמוד (תמיד אהבתי ללמוד למרות הכל ותמיד חשבתי שזה חשוב) אבל איך אפשר ללמוד שמלכתחילה אין לך מושג אם הדבר יישא פרי? ומה לא בסדר? מהההההההההההההההההההההההההה? קשה להשוות את עצמך לאחרים ואפילו להעריץ אותם על מה שהשיגו ושהיכולות שלי כל כך רחוקות מזה.. (אציין שעברתי אבחונים בעבר וקיבלתי ריטלין אבל התרופה לא הייתה נכונה עבורי בגלל שסבלתי מחרדות) ושאלה לסיום-האם הינך עובד עם קופ"ח מסויימת או שהינך פסיכולוג פרטי?