לאודי שלום

אודיייי לא יודעת מה לעשות. לא תכננתי את זה,תהיה בטוח... אני מאוהבת.קשות.ברמות על.ככה באמצע החיים.יותר אפילו מאשר בגיל ההתבגרות.הוא כל כך טוב אלי,מבין ומתעניין... ואני לא טיפשה.בדרך כלל עם הרגליים על הקרקע,הכי ראלית שיש. אז אתה בטח שואל מה הבעיה? הוא נשואי.אתה מבין? ואני כל כך לא הורסת משפחות מטבעי.הכי אנטי לדבר הזה... אבל קליק כזה כמו שיש בינינו הוא לגמרי לא דבר מובן מעליו... דיייייייי....אני יורדת מהפסים. לא יכולה כבר לחכות לרגע שהוא יתחבר.

משפט אחד חזק שמראה לי את המצב כפי שהו. אני חמש שנים גרושה.בכל התקופה הזאת יצא לי להכיר כמה וכמה גברים אבל יותר מסטוץ או יזיזות לא היה.זה מה שמצאתי שם בחוץ ומתוך הבדידות הקשה הסכמנתי ליחסים האלה.לפני כמה חודשים הבנתי שזה ממש לא מה שאני מחפשת...אני לא מלכת יופי,לא עשירה ועוד יש לי ילד בן 18 שדי מקשה עלי ליצור קשרים כי הוא רוצה להיות זה שנותן את האו קיי.האיש ההוא עכשיו הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לי זה שנים.הוא מקבל אותי איך שאני (ואני לא קלה עם המאניה דפרסיה),אוהב,דואג לא לוחץ...מי מבטיח לי שאמצא מישהו כמוהו בחוץ,עם כל התכונות שנדרשות למערכת יחסים שלמה. בחמש שנים לא הצלחתי למצוא מישהו אפילו חצי שווה ממנו. אני לא מסוגלת לחתוך את הקשר הזה.טוב לי מידי וגם הפחד מהבדידות החוזרת הורג אותי....