שאלות והתחבטויות לגבי הטיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בטיפול מעל 4 שנים ואני יכולה לומר בלב שלם שאני לא באותו המקום שהייתי בתחילת הדרך, ישנם הרבה תמורות שאני יכולה להבחין בהן אך עדיין לתחושתי במקומות "הליבה" ההתקדמות שלי לא מספקת. אני יודעת שזה לא נכון לדבר על הטיפול במונחים של תוצאות אבל עדיין.. לאחרונה העלנו את מינון הפגישות לפעמיים בשבוע בהחלטה משותפת אבל אני מרגישה בהרבה מובנים שזה מסחרר אותי ומשאיר אותי באיזה מוד אשלייתי כזה של לחיות מטיפול לטיפול ובעצם לא עוזר לי להתקדם הלאה.. אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי היטב, אשמח לשמוע את תגובתו של אודי ושל שאר חברי וחברות הפורום.
שלום, לא בדיוק ברורה לי שאלתך. את לבטייך לגבי יעילות הטיפול יש ללבן בתוך הטיפול ולא כאן... אודי
חשבתי שזה לא מקרי שעובר זמן בין רגע כתיבת ההועה לרגע שהיא מתפרסמת בפורום והזמן הזה אפשר לי לנסות לחדד מול עצמי מה התכוונתי להגיד. כנראה שבבסיס רציתי לשתף , אותך ואת שאר אנשי הפורום באיזה פחד או תחושה של ללכת לאיבוד, גם בתוך הטיפול ובטח גם לקבל איזה לגיטמציה לתחושות האלה. לוודא שאני יכולה לסמוך עלי ועל המטפלת שלא "התפתנו" לפעמיים בשבוע ושזה באמת משרת את התהליך. הפחד העיקרי שלי הוא שהטיפול יהפוך ( או כבר הפך ) לסוג של התמכרות.. יהיה לי נחמד לשמוע את המילים שלך ושל האחרים בנושא.
שלום, אני משער שלאחר תקופה כל כך ארוכה בטיפול, ישנ ההכרות ויש בסיס של אמון. אני מניח שבשעתו המעבר לפעמיים בשבוע היה מוצדק ונכון מצד שתיכן. ייתכן שתגובתך הנרתעת קשורה לפחד מתלות, המתעורר דווקא אל מול הצורך שמקבל ביטוי עז יותר כרגע. זה בסדר גמור, ויש "לעבוד" על זה בפגישות. אודי
שלום, אני משער שלאחר תקופה כל כך ארוכה בטיפול, ישנ ההכרות ויש בסיס של אמון. אני מניח שבשעתו המעבר לפעמיים בשבוע היה מוצדק ונכון מצד שתיכן. ייתכן שתגובתך הנרתעת קשורה לפחד מתלות, המתעורר דווקא אל מול הצורך שמקבל ביטוי עז יותר כרגע. זה בסדר גמור, ויש "לעבוד" על זה בפגישות. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
