האם צריכה משהו קונקרטי?

אודי, רואה שעדיין אתה לא כאן...האם בכך שהמטפלת שלי תתן לי משהו זה יכול לעזור לי לא לצור קשר בין הפגישות? האם זה כמו חפץ מעבר של תינוק? מרגישה ילדותית כל כך...(היא הציעה)האם לקבל זאת ממנה? בקשתי שאני יותר לא אבקש לחבק אותה אלא שהיא תחליט כדי לשמור על גבולות...חולמת שהיא מכסה אותי ואומרת לילה טוב משהו אימהי כזה כשספרתי לה הרגשתי ילדה מטומטמת...מרגישה מטופש על בקשת האמהות הזו ממנה...האם להתחבר לילדה הזו שבתוכי או פשוט להשתיק אותה כבר? מיכ

נראה לי מאוד ילדותי...חשבתי שהגיע הזמן שאתבגר ולא מצליחה..(תמיד מרגישה ילדה), כועסת עליה...רציתי לעזוב פשוט, אבל היא מזכירה שסכמנו שלא אדבר על פרידה...שלחתי קצת יותר מדיי מיילים והיא התחילה את הפגישה בשיחה על גבולות..שאני בכלל רציתי לומר שיש לי בעיה כספית ואולי נפחית ושאני אשתדל לכתוב פחות.התכוונתי....אבל כשזה בא ממנה...היא בעצמה אמרה שזה תלוי בי..מה כבר לא?...ואז כבר לא בקשתי כלום...שונאת אותה פתאום..ואז מגיע הרגש הזה של לעזוב אותה..איך מתגברים על היצר הזה של הכעס הנוראי? רוצה לעזוב ויותר לא אעיק עליה.. איך מופיעים לפגישה בכעס? לא מסוגלת לכעוס עליה ולא רוצה לבוא אליה יותר...אשלח לה כסף בדואר מצידי........אוף..בטוח תגיד שצריך לחזור אליה....לא יודעת איך..האם לכתוב לה? יש דרך אחרת? מיכ