ערך עצמי

ספרתי כבר הכל בטיפול..עכשיו היא יודעת ובכל זאת אומרת שאפשר לאהוב אותי..ואפשר לאהוב אהבה ללא תנאי כמו שאני אוהבת את ילדי...ועדיין מתקשה להאמין..איך מעלים את הערך העצמי? כי מה שנאמר מבחוץ לא משפיע והיא אומרת שזה צריך לבוא מתוכי..איך? איך מקבלים את מה שאני לא אוהבת בעצמי ולא יכולה לשנות? בעיקר לא מקבלת את המקומות של הנפילות, של החוסר אונים של המקומות שאני נותנת לעצמי להיות בדיכאון...והרשתי לעצמי אולי לא לכסות יותר ולהודות שרע לי וגיליתי דברים שלא ידעתי שאני מכסה עליהם...ואז נהיה לי יותר רע...כי הרשתי לעצמי לחשוב יותר מדיי על עצמי ולשקוע...אולי עכשיו מפה תהיה הקלה ואוכל לעלות? אבל איך אקבל את עצמי יותר? איך לומדים לאהוב את עצמך?לשחרר...להרפות מהבקורתיות העצמית הזאת? ואני כל כך מבקשת דמות אם ממנה...ואין גבול לבקשת הקרבה שלה..ונראה לי שאני מבקשת ממנה אהבה כזאת ללא גבול...נראה שלעולם לא אסתפק באהבה תמיד מבקשת עוד..למה זה קורה?.....והיא אמרה שאת עניין הגבול אשאיר לה....