שילוב קשרי מקצוע וחברות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני מתאמנת באימון ספורט אישי מזה שנה וחצי עם מאמן כושר שנינו בראשית שנות ה-40 לחיינו, מהר מאוד מצאנו שפה משותפת ועם הזמן הקשר הפך גם לחברי ונוספו לו בילויים משותפים כמו הליכות השבועהודעתי לו שאני מפסיקה את האימונים כאשר שאל אמרתי שכרגע מבחינה כלכלית זה כבד עליי הוא הציע שהמשיך להתאמן ולא השלם לו ב-3 חודשים הקרובים אלא מתי שהתאפשר לי הקשיתי ושאלתי ומה אז באם לא יהיה לי כסף לשלם הוא ענה שהשלם מתי שיהיה לי ואולי הוא יוותר על התשלום בכלל. אמרתי לו שלא נעים לי להיות בתחושה של חייבת וגם לקחת זמן של מתאמן אחר שיכול לשלם על האימון וגם שאלתי באיזה שלב כשאבקש להזיז שעת אימון או יום הוא יחמיץ לי פנים (בגלל שאני לא משלמת) מהרעיון של החמצת הפנים הוא נפגע מאוד ושאל איך אני מעלה זאת בכלל על דעתי זו לא ההתנהגות שלי(שלו) בסופו של דבר העניין נסגר בכך שהוא אמר "הכפפה מונחת ואת מוזמנת להרים אותה" מה השאלות שאני צריכה לשאול את עצמי על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה האם המניע שלי לא לקבל הוא רק אגו?
שלום גל, אני בהחלט מבין את הסתייגותך. איני יודע אם באימון קיימים כללי אתיקה (בטיפול כן, ואז הייתי ממליץ לך שלא להכנס לטיפול במצב עניינים זה). מדובר פה על יחסים כפולים (קשר מקצועי וחברות) שהם מתכון לאי הבנות ולחציית גבולות. לדעתי, חשוב מאוד להגדיר היטב את החוזה בינכם. לא להשאיר שום דבר "פתוח". לגבי המניע שלך - אפנה את השאלה בחזרה אלייך. מה המניע שלך שלא לקבל? אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
