לסוריקטה

לסוריקטה היקרה, כתבתי לך תגובה ארוכה להודעתך כבר לפני כמה ימים והיא לא נשלחה (היו לי מלא בעיות עם האינטרנט בימים האחרונים). אני פותחת הודעה חדשה ע"מ שלא תפספסי ואנסה לתמצת את תגובתי הארוכה לשתי נקודות עיקריות: 1.אין ילדים רעים! אין ילדים מפלצות! יש רק ילדים טובים! כל השאר כבר תלוי בהורים (גם אם יש לכאורה "הצדקה" למעשיהם). 2. כתבת: אני עוד כאן. ואכן את עוד כאן!!! וכל הכבוד לך על כך! לא רק שאת עוד כאן, אלא גם חזקה ובוגרת ואפילו אמפתית כלפי מי שפגע בך כ"כ. לי יש בעיות יותר "מינוריות" עם אמי ואני לא מסוגלת לא לסלוח ולא להבין. אני בטוחה שאילו הייתי במצבך לא הייתי שורדת שנייה. אני בטוחה שתהיי אמא נהדרת ותעניקי לילדייך את כל מה שלא קיבלת ואם את כבר אמא אז אני בטוחה שאת חמה ומעניקה ואוהבת. מורידה בפנייך את הכובע. בהערכה עצומה, אני.

הי, תודות מעומק הלב שהייתן לידי. שראיתן. שאמרתן שראיתן. לפעמים מרגיש לי לא נוח שאני כותבת כבד כל-כך גם לעיניהם של צעירים. אולי לא פייר. דברים רבים איבדתי, דברים רבים לא אוכל להיות. כשארשה לעצמי לראות על באמת את עי החורבות, צפוי שאכנס לשלב הדיכאון הגדול. כנראה שאני בפתחו. מקווה בכל זאת למצוא היכן ניתן להיות משמעותית, בחיים, עם כל האובדנים האלה. בדידות יקרה, את יודעת מה ריגש אותי? כשראיתי שהקשבת אז בצומת דרכים שנטה, כך אני חושבת, לקחת אותך גם לכיוון פחות יעיל; התרגשתי כשהבחנתי בכך, שלקחת לך דברים טובים. ואת יודעת מה עוד, כשהגבת לדבריו של אודי בדבר ההליכה במישור. התרגשת את, גם אני, ועוד יותר חיממה את לבי תגובתך לאודי. ילדה ואישה יקרה, שולחת לך את אהבתי, את מותק. ורוצה לרמוז כאן בקטנה שנולדתי עם מערכת הגשם הראשונה באותה תקופה. רק שבימים עברו, זה היה הרבה יותר מוקדם בשנה. אז בהזדמנות של ימי ההולדת מזל טוב לשרית וגם לטימי. שתבואנה בשורות טובות, סוריקטה

גם כשצפיתי בפורום מהצד ועוד לא השתתפתי בו, תמיד התחברתי אלייך ואל התגובות הנבונות שלך לאחרים. את אף פעם לא כתבת כקורבן, כנזקקת, כחלשה, אלא תמיד כאדם בעל חוט שידרה חזק ויציב, אדם שהוא עולם ומלואו.לא ידעתי מה הסיפור הפרטי שלך ומה עברת בחייך, אבל תמיד התרשמתי מבגרותך ומן היכולת שלך לראות את הדברים במבט רחב יותר, במבט על, והלוואי והיתה לי היכולת הזאת.את אף פעם לא שולחת הודעות ייאוש ובקשות לתשומת לב ומעין אחות גדולה שצופה מהצד וצצה ומופיעה ע"מ לנחם ולחזק את מי שהכי זקוק לזה באותו הרגע. ראיתי בכך איזשהוא סמל שבפעם הראשונה שכתבתי בפורום את הגבת אליי ועשית לי "סדר" בדברים ונתת לי נקודות למחשבה. גם עכשיו למשל, אני מאד זקוקה לעצתך, אבל אינני רוצה כרגע לערבב את הכל ביחד ולהכביד. אני מאד מאד מקווה שלא תיפלי לדכאון ואני בטוחה שאת משמעותית עבור הרבה אנשים! בינתיים אני שולחת לך את חיבתי הרבה והאם מותר לשאול מדוע קראת לעצמך סוריקטה? אני יודעת שזו מעין חיה ממשפחת המכרסמים, אבל האם יש משהו מיוחד בחיה הזו עבורך או שזהו סתם שם מקרי ואין שום משמעות מאחוריו? שלך, אני