דיכאון כבד..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/12/2010 | 13:45 | מאת: רועי222

טוב אז ככה, זה יכול להישמע מצחיק לחלק מהאנשים,אבל נכנסתי לדיכאון שאני לא רואה את עצמי יוצא ממנו אני בחור צעיר בן 27,רגיל,בלי בעיות פסיכולוגיות מיוחדות שהיו לי. עד היום הייתי ממש בחור חתיך,עם יכולות רבות עם בחורות. ויש לציין שמהות חיי היא אהבה,אני לא רואה טעם בלעדיה או בלי קשר זוגי. מה שקרה,וזה נשמע דפוק אבל זה בגדר אסון עבורי. תוך שלושה חודשים 40 אחוז משיערי הלבין!בגילי ,גיל 27,חצי שיער כבר לבן,זה נראה מוזר,אני מקבל תגובות מאנשים. אני רגיל לשיער עם צבע חום כמו שלי ומלא כזה,פתאום הוא כמעט כולו לבן!עשיתי קרחות,כלום לא עוזר.אני מרגיש אבוד. לא מסוגללהיפגש עם בחורות,ממש מתקשה לקבל את האפשרות לצבוע את השיער שגם היא מדכאת אותי.באמת שלא הייתי במצב כזה כל חיי. אני מפחד לראות אנשים שאני מכיר ממש,לא יכוללהיפגש עם בחורות! כל התמונות שלי זה עם שיער מלא ובעל צבע,עכשיו אני עם שיער קצוץ ואפילו אז רואים שהוא לבן.אני לא יודע מה לעשות. מהות חיי זה להיות מאושר עם בחורה שאני רוצה,אין לי ביטחון אפילו לדבר עם בנות שב4 רמות נמוכות ממה שהייתי רגיל. אני אבוד,סטודנט שנה ב',לא מסוגל להמשיך ללמוד,בקושי אוכל מה עליי לעשות?תרופות הרי לא ישנו את המצב והשיער שלי עדיין יישאר לבן ורק מחמיר בטירוף!ויותר מזה,המטרה של חיי,אהבה וזוגיות,כאילו נעלמת לנגד עיני,אין לי בישביל מה לחיות ככה אני מרגיש.אני לעולם לא יפגע בעצמי רק בשל הסבל למשפחתי,אבל באופן עקרוני הייתי מסכים ללכת לישון ולקום עוד 20 שנה.. אני לא יודע מה לעשות.טיפול פסיכולוגי זה יקר,תרופות זה מפחיד,לצבוע את השיער מדכא אותי אפילו פי אלף וזה גם לא נראה טבעי.אני אובד עצות עצוב כל כך,ולא מתפקד,אם תעזור לי אשמח,תודה1

13/12/2010 | 21:01 | מאת: שי

יש אנשים בגיל שלך שאין להם בכלל שיער...

שלום רועי, לא פשוט לחוות שינויים גופניים שנובעים מהתבגרות הגוף. אני, אגב, זוכר שכמתמחה צעיר בפסיכולוגיה קלינית, ייחלתי לכמה שערות שיבה שגרמו לי להראות מבוגר יותר לפני בחינת סיום ההתמחות... נשמע שאתה מייחס חשיבות אדירה לשיער וחש שבלעדיו אינך שווה מאומה. תרופות לא ישנו את השיער, אבל טיפול בשיחות יכול לעזור לך להבין מדוע אתה נמצא בכזה שבר טוטאלי בגלל ששערך הלבין. את חוויית האסון הזו אפשר אולי להגמיש. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית