לא יודעת מה לעשות/ להחיליט

אני בת 32 יש לי ילדה נפלאה שתהיה בריאה בת שנתיים , מבן זוג שאני איתו מזה 11 שנה, און אוף ,יותר און. ברוב שנותינו זה היה סוג של קשר דפוק ראיתי שהוא לא בשבילי עזבתי ושוב הוא הצליח להחזיר אותי וכך חיינו.(לא הרבה פרידות בכלל)אבל בקשר עצמו היתה את התחושה הזו כל הזמן. היום - אנו חיים יחד בבית משותף בשביל הילדה ובשביל לראות איך אנחנו מסתדרים ביחד בבית משלנו בלי הורים וכד'. האמת בשביל זה אני מספרת את כל הנ"ל הקשר שלנו דפוק דפוק הוא כל הזמן מתעצבן רב צועק יש לו נטיעה לחפור ז"א הוא יכול לדבר על אותו נושא שמעיק עליו כמה ימים במשך 24 שעות ביממה. מאז שאני בבית כמעט עזבתי 20 פעם. כל פעם הוא נרגע והכל ממשיך כאילו כרגיל. אני מרבה ללכת לאמי המון שם אני כאילו שואבת כוחות ואנרגיות וחוזרת הביתה. ובכל זאת אני מרגישה כמו מתה, די כבר אין לי כוחות חשק ממש סוג של אופוריה אבל במובן השלילי שאני הולכת לאיבוד אל תוך הקשר המטומטם הזה שאני לא עושה כלום לכאן או לכאן. שני הדברים שמחזקים אותי זה שיש לנו בית שלנו בלי התחייבויות וגם שהילדה תהיה עם אביה למרות שלפעמים לא מגיע לו. מה עושים ? אני גרה באיזור המרכז ושמעתי שיש באברבנל פסיכולוג בחינם אינני מעונינת להגיע למקום כזה האם יש עוד מקומות שאני יכולה לקבל עזרה וייעוץ. אשמח לייעוץ גם כאן תודה רבה.