מה הלאה?

שלום רב, (לא יודע אם ההודעה הקודמת שלי נקלטה) אישתי חוותה אירוע מיני "לא חמור"(לא אונס) בגיל ההתבגרות ולא טיפלה בזה ואף לא סיפרה על כך שנים רק לאחרונה להוריה ולי המצב ביננו מחמיר והיא טוענת שיש חוסר שלא ניתן להצביע עליו וכן שהיא הכי אוהבת בעולם אך החוסר גובר. היא בטיפול כבר חצי שנה אך טוענת שהיא והמטפלת שלה הבינו שאין קשר לעניין ולא כדאי להתעסק איתו למרות שאני והוריה חושבים אחרת לפי ניסיון העבר שלה. בזמן האחרון הופתעתי לגלות מכתב שהיא כתבה לחברה לפני מס' שנים בו היא מספרת לה שהגיע הזמן לאהוב ולמה תמיד היא מחפשת את השלילי במין תחושה שזה לא זה בלי לדעת למה. היא אף סיפרה לי כי אחת התגובות שלי בעבר הזכירו לה את הבחור ה"איום" (המטריד). במהלך החצי שנה היא כותבת לעצמה, עורכת ואף מדפיסה מחשבות רעים עלינו כזוג וכל היום מתעסקת בזה.ולא דברים טובים בטענה שאותם היא יודעת ולא צריכה לכתוב אותם. המטפלת לא מכוונת אותה אחרת וכבר זה מוטבע בה ובחשיבה שלה שהרב שלילי.המטפלת הינה פסיכו' קלינית אך לא מתמחה בחוויות מיניות. היא לא מוכנה ללכת לנסות מישהו אחר.המצב מידרדר והיא לוקחת החלטות דרסטיות בקשר שלנו. אמא שלה סיפרה כי גם בעברה היא ניתקה קשרים וזה תמיד התקשר למין. אני לא יודע וכן הוריה איך לשכנע אותה לטפל בזה, האם ניתן? האם אכן מדובר בפוסט טראומה? האם יש טיפול שיעזור או מאוחר? ומול מה אני מתמודד? תודה רבה