שואה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/12/2010 | 11:32 | מאת: .במבי פצוע..

ראית אודי ? חמישה מליון עצים נשרפו חיים !!! כן, חמישה מליון !!! כמעט שואה.. כן, גם כל כך הרבה בני אדם כך נשרפו חיים !!!!!! נשרפו על כלום !!פשוט על כלום !! כל כך מזוויע !!! כל כך מקומם!!כל כך משאיר אותי בחוסר אונים !!!! וואוו... זה פשוט נורא, נורא !!!!!!! בתחילה צפיתי בטלויזיה..אחר כך הפסקתי לראות..היה קשה מידי לצפיה.. אני יודעת שכולנו נמות בסוף..אבל באופן שכזה ??? למה ??????????????????????? כל כך מיותר !!!!!!!!!!! אוףףףףףףףףףףףףףףףףף כן, גם היא נסעה שוב.. נפגשנו הבוקר והיא שאלה אותי מה אני מרגישה עם הנסיעה הזו שלה, עניתי לה שאין לי מרגיש בלב וגם לא איכפת לי .. היא אמרה לי:"את יודעת שאני אחזור ונפגש בחמישי. אמרתי לה אולי, או שכן או שלא.. היא אמרה לי :"ואיך את יודעת שהשמש תזרח מחר ?" אמרתי לה "עם הטבע זה יותר בטוח"... האמת , אחרי מה שקורה פה עכשיו בכרמל ובכל האיזור הזה אני כבר פחות בטוחה בכך... לך תדע אודי..ואולי מחר גם השמש לא תזרח ? ואולי ,מחר כבר לא יהיה מחר ??? אודי, שתדע לך שאני מרגישה לא טוב. במבי :(

לקריאה נוספת והעמקה
05/12/2010 | 21:12 | מאת: ילדה ואישה

הי במבי יקרה, אודי יקר וחברים יקרים חשבתי עליך כשהסתכלתי על השריפות. חשבתי על החיות ביער ואז חשבתי עליך ועל היער שהפסיק להיות בטוח. וחשבתי על חרדות.ועל מקומות בטוחים ועל איך אפשר לדעת. ודאגתי. חשבתי גם עליך אודי שגר אי שם בצפון. והאם ואיך מורגשת שם האש והעשן ואיזה ניגוד זה עם האוויר הצלול שבדרך כלל. וכשנכנסתי עכשיו ראיתי שאכן. וגם חשבתי על כך שאין באמת מי ששומר. כשהייתי קטנה תמיד חשבתי שאנשים מבוגרים אולי יודעים את מה שאני לא יודעת. ואחר כך כשקצת גדלתי, חשבתי שאולי לאו דווקא האנשים המבוגרים שאני מכירה אבל יש שם מי שיודע. אולי מי שמנהל אולי ראש הממשלה. ועכשיו אני יודעת שאף אחד לא באמת יודע. ואף אחד לא שומר עלינו כאן. ואני לא מתכוונת רק במדינה שלנו (רשלנות מישהו אמר לאחרונה) אני מדברת באופן כללי שאין אדם שיכול לשמור ולדעת. וזה מפחיד וזה מעורר חרדה. וזה לא מאפשר להיות ילדה. כי מי יהיה המבוגר האחראי? י.

הי ילדה, אפשר לראות את זה מכל מני כיוונים. אתמול, בדרך לקליניקה בת"א, עברתי למרגלותיו הצפוניים של הכרמל. ראיתי את המטוסים חגים בסדר מופתי. זה היה יפה ומרשים ודרש תאום ובקרה לא פשוטים... אז נכון שיש את ה"יהיה בסדר" המוכר ואת שיטת ה"סמוך", אבל יש גם לא מעט גילויי יוזמה, התגייסות ויכולת עמידה. זה נראה לי גם מבוגר וגם אחראי... אודי

הי במבי, השמש תזרח, והיום זה כבר המחר של אתמול, כשכתבת. יום חמישי יגיע. היא תחזור. ובבוקר שמחתי לראות שירד גשם, והכל היה לח קריר ונעים. עוד מעט אפשר יהיה לנוח מהטראומה השורפת, ולהתחיל לשקם, להשתקם ולהצמיח מחדש. שבוע טוב, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית