אודי..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/11/2010 | 21:47 | מאת: מ.

מרגישה שמשתגעת.. מרגישה שאיבדתי שליטה שמלכתחילה לא בטוחה שהיתה לי.. לא מבינה איך יום אחד הכל משתבש וכולם באופן די גורף מחמיצים לי פנים, מתעלמים/כועסים, רבים, מתווכחים ואפילו מרכלים עליי בנוכחותי!!! ולמחרת פתאום אותם אנשים! הופכים את עורם לחלוטין ומבקשים את קרבתי או מחמיאים ומבטאים את הערכתם ואת חשיבותי בעיניהם. זה התערבות עליונה? זה תפילות שנענות "במיידי"? -יש דבר כזה? או שהשתבשה לי הראייה או התפישה?? או במילים אחרות.. השתגעתי!!!???????? ומה יהיה מחר? שוב הכל יתהפך?? אודי.. אני מ פ ח ד ת

הי מיקה, זה נשמע מפחיד בקריאה ראשונה, אך בקריאה שניה שמתי לב שהיתה תפילה שנענתה. כלומר - ציפית ורצית זאת, זה לא כל כך מקרי ופתאומי. מה שאומר שלא את ולא העולם השתגעתם. מה שאומר שמותר לך להתרווח ולהנות מהפרגון והיחס הטוב שאת זוכה לו. אודי

25/11/2010 | 18:41 | מאת: מ.

כל העולם מתהפך עליי שוב ושוב כל יום ויום.. וכל פעם בטוחה שאין יותר גרוע ואז חוטפת עוד מכה..מרגישה מוכה מהחיים.. כן ברור שרציתי ורוצה בטוב אך בד"כ לא מקבלת זאת.. לא כל כך הבנתי את דבריך.. גם הטוב לא נשאר.. בורח ממני.. חצי יום מקסימום ואז צונחת צרה חדשה או מחמירות הקודמות.... (בעיות בריאות, תאונות, משפטים, פחד מפיטורים ) קשה לי לעמוד בדרישות .. מחוסרת כוחות בסיסיים ועוד יותר כשצריך כוחות-על.. אתה חושב שאני מזמינה את זה לעצמי? שאני אחראית לכל הרע הזה? כבר לא יודעת איך ומה לעשות.. מרגישה אשמה בהיעדר כישורים בסיסיים להתמודד. לא רוצה יותר! מרגישה שאי אפשר לעזור לי , שלא יודעים מה להגיד לי... גם אתה אודי?? מרגישה לא מובנת וגם הכתיבה שלי עמוסה.. מפחדת שמאבדת את השפיות.. תודה אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית