אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כן, מצטערת שמציפה כך פתאום.. אודי, אולי פשוט יותר, נכון יותר לעזוב הכל ולחזור ליער שלי ?? אודי, אין לך מושג איזו שלווה יש שם ביער .. השמיים כחולים ,פה ושם עננים לבנים שטים.. במבי פוסע בנחת, בשקט ,בין ענפי העצים העבותים, עלים בגווני צהוב, חום, ירוק, כתום, בורדו, יוצרים שטיח ענק... אוושה חרישית של הרוח הנושבת וציוץ ציפורים מזמרים שיר שקט לאזניו של במבי. תערובת ריח עמוק של שורשי העצים, גזעים,עלים שמפוזרים ,מימי הנחל,השרף שנוטף .ריח משכר ממלא את היער ... במבי מתיישב בינות לחלוקי הנחל. אוחז כמה בידיו, משחק עימן.. שפירית כחולה מתיישבת על כף ידו. לוחשת ברוך לאזנו : "במבי, אתה לא לבד, הרי אני איתך. אתה זוכר..כנפיים לי ,כנפי קסם..יכולה אני להביא לך כבמטה קסם כל שחפץ ליבך. רק תבקש ומיד תקבל ..." במבי שמח. טוב לו. הרי לא חסר הוא מאומה.. ..אודי, שתדע לך שנורא עצוב לי..אני לא יודעת למה. הסיפור של במבי ביער..זה כבר לא מה שהיה.. משהו התקלקל בקסם ??? במשהו אחר ??? אוף אודי, אני יודעת שאני מציפה אותך היום. לא יודעת מה רוצה. :(((
הי במבי, איני יודע אם זה פשוט יותר לחזור לבדידות היער. מה שבטוח - שזה שקט, ולעתים רוצים קצת שקט. והכי טוב זה להיות בשקט לבד כשביחד. אודי