לאודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי שלום. היום בטיפול סיפרתי למטפל על הדמיונות והפנטזיות שיש לי עליו ואיתו. זה אישי נורא... ביקשתי ממנו ,לפני שסיפרתי,שלא יקלקל את הדמיון. כי בפנים זה מרגיש נפלא. והוא עמד בזה...וגם אני... עכשיו אני חושבת שפשוט השתמשתי בו בקשר שלנו ,בחיבור הזה,בדמות שלו,בשביל לאחות קרעים ישנים.זה יכול להיות?ומה אתה אומר על שימוש מעין זה? וגם הרגשתי שמתהפנטת.מסתכלת לאיזה נקודה ונשאבת לתוכי.זה אני מרגישה כבר הרבה פעמים. אבל היום הרגשתי מעבר לזה שאני נכנסת לשלב נוסף,עמוק,בתוכי.כאילו צוללת מבפנים.זאת היתה חוויה מיטיבה. יכול להיות שאני מתהפנטת למרות שהמטפל אינו מהפנט? ואם כן,מה המשמעות של מעבר לשלב הנוסף? ועניין נוסף מהטיפול. אני מרגישה וגם שיתפתי אותו בזה שכאשר אני מתקרבת ואנחנו ממש קרובים, אני נסוגה אחורנית ולא רוצה קרבה ןאחר כך מתקרבת שוב... מרגישה שאין לי שליטה על זה . באמת אין לי שליטה ?ומה זה יכול להיות? מקוה שלא מטריחה עם המלנטות שאלות. ח.
שלום ח., זה בסדר גמור "להשתמש" במפטל לצורך זה. גם התאור שלך של התהפנטות בהחלט נשמע מתאים: התמקדות פנימית, וחשוב מזה - חוויה טובה... ויש בזה גם משהו מפחיד, בקרבה הזו. רבות מהמשתתפות כאן כותבות על זה. זה בסדר גמור. נשמע לי שבס"ה את עושה עבודה מיטיבה. אודי