מתי מגיעה ההקלה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי שלום,המטפלת אמרה שאני מתישה אותה...זאת אומרת אני כותבת לה במייל שלא באמת אכפת לה ואמרתי לה שאני מרגישה ריחוק שהיא לא ממש איתי...וכל פעם אני בוחנת וכאילו "מאיימת" לעזוב אבל אף פעם לא עוזבת את הטיפול..אנו מתראות פעמיים בשבוע ואני עכשיו משתדלת לא ליצור קשר בין הפגישות וזה קשה...בפגישה האחרונה נפתח משהו..ספרתי על הרגשות שלי הקשים ובאמצע קמתי ויצאתי בוכה מהחדר, היא באה בעקבותיי וחיבקה אותי למחרת בבקר התקשרתי לומר שאני כאילו מרחפת ומרגישה הקלה ואמרתי שאני מאמינה לה...ועכשיו פתאום שוב קשה לי אבל זה תמיד קורה אחרי שנפתח משהו למרות שהנטל פתאום מתחלק עם עוד מישהוא...כרגע היא חושבת שהכל בסדר כאילו בזה שספרתי יש הקלה...לא שאין הקלה אבל שוב צריכה מישהוא שיתן כתף..ואני הרי מתישה אותה...אז החלטתי לחכות לפגישה...האם יתכן שכשנפתח משהו כואב ובוכים וכאילו זהו...זה באמת לא זהו? זה לא נגמר בזה שספרתי לה? ונדמה כאילו היא חושבת שעכשיו ממש הוקל לי וזה לא ממש נכון...עכשיו מתקשה לבד...רציתי לדעת מה עושים אחרי שכבר היא יודעת שאני כזאת?והאם מרגישים הקלה אחרי שנפתחים? כי אין הקלה כרגע..מתי תגיע ההקלה? מתחילה להאמין בה ובכל זאת משהו מפחיד ומאיים...מדוע?
הי מיכל, ההקלה היא זמנית, אבל כמו שאת מתארת - היא מביאה אתה ספק ומורכבות, והלבד יכול להגיח שוב ו"להרים ראש". כדאי לזכור שהפחד והאיום מגיעים דווקא במקום של השקט והרוגע (הקושי לסמוך, בוודאי מוכר לרבים כאן). צריך המון המון רגעים כאלו. השינוי הוא אטי למבוסס על התנסויות טובות. זה אגב, באמת מאוד מתיש, לשתיכן. לא צריך להבהל מזה. אודי