רצון לברוח

אודי רוצה לנסות לדרוך שוב אחרי שכ"כ היטבת להבין בפעם הקודמת. דווקא עכשיו.אחרי שנקשרתי כל כך.שמרגישה שהוא ממש מבין .ממש נוגע בתוכי.ואולי בגלל זה רוצה לברוח.מפחדת מהקשר העמוק הזה .מההיקשרות הבלתי אמצעית הזאת. ואני ביקשתי ממנו להרגיש אותי.וזה טוב וזה מטלטל וזה כואב והכל ביחד. מרגישה שהוא דורך במקומות שאני עוד לא ביקרתי בהם,בתוך גונגלים פראיים . לפעמים מרגישה ערומה [במובן המטפורי של המילה.סליחה]הכל כל כך רגיש ופגיע.מרגישה תחושות שמעולם לא חוויתי.מרגישה ממש פיזית.וזה כל כך מוזר.אבל שנים חיכיתי רציתי שמישהו יגע מבפנים.שמישהו ירגיש אותי ככה בתוכי.אני איפשרתי לו את זה צעד אחר צעד.והלכנו לשם ביחד. ודווקא עכשיו אני רוצה לברוח ולא לפגוש יותר. מחר יש פגישה. אני אבוא אבל משהו בתוכי רוצה לבעוט הכל. ועוד משהו,אודי, למה כשאני לא מסתכלת לו בעניים אני מסוגלת יותר להחשף ולדבר? ואולי אחרי שכתבתי פה אצליח להביא את הדברים לשם. תודה שאתה פה איתי.אני מרגישה. ח.