מה קורה לי ?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, העיניים שלי רואות מהבוקר רק ענן אפור כהה/שחור סמיך, הוא לא מאפשר לנשום, אפילו לא טיפה אחת של אויר. לא קרה שום דבר מיוחד, ובכל זאת אני מרגישה חולשה פיזית, כל אצבע שוקלת טון.מרגישה קושי אפילו להקליד. אין לי אויר לנשום, אני נחנקת.
במבי שלום, סליחה על ההתערבות אבל גם לי קורה שאין לי אוויר ומנסה להשיג קצת חמצן מהסובבים אותי...קיויתי שתכתבי היום כי רציתי לומר לך שיש לך כוחות ואת הדהמת אותי בתשובה שלך לרונית בקשר ל"אמא מחליפה"כל כך הזדהתי..לא מתחשק לי לפרט כרגע...אבל לדעתי את רגישה בצורה יוצאת מן הכלל...אז קחי נשימה, יש הרבה חמצן מסביב אם רק יודעים לאן לפנות... ואודי, אשאר בנתיים עם שם קטוע...אולי פעם אפרט...השם יכול להיות מיכל אם זה בכלל משנה...
תודה לך על המילים הטובות שכתבת...קראתי מס' פעמים, שמחתי והצטערתי בו זמנית. שמחתי על שכך את רואה אותי.הצטערתי על הפער העצום שקיים בין התאור שלך תכונות שבי לבין החוויה הפנימית שלי את עצמי. רוצה לשאול אם זה בסדר..אם לא מתאים ,תדלגי /תתעלמי מהשאלה.. ההזדהות שלך לגבי המחסור באויר, מילותייך: "מנסה להשיג קצת חמצן", ובהמשך: "..אז קחי נשימה...."וכו' מאוד מוכרים לי מהתכתבות בעבר שלי עם מישהי מהפורום.. ייתכן שדיברנו בינינו בעבר הלא רחוק כל כך פה בפורום, רק שהיית עם ניק שונה ? אם מתאים /נכון לך להתייחס לכך אשמח מאוד. אין לך מושג עד כמה שאני צריכה לעצמי רצף בכדי לא ללכת לאיבוד... מיכ, אני באמת מכבדת כל החלטה שלך. רק שיתפתי... במבי. נ.ב גם לי (כמו לילדה אשה) מאוד מאוד חסרים הקולות שלכן: ליאורי, טימי,מיקה, שרית,נילי,רוני וכולם...
במבי יקרה, תקוותי שיבואו עננים של גשמי ברכה ישטפו את כל הגי'פה, ירעננו גם ירוו. וכנראה שמשהו כן קרה, או היה, מתישהו, או הזכיר... לפעמים מבאס וקשה לאתר את מקור החרדה שכבר גדלה למימדים. מאחלת לכולנו שיתבהר ויעשה צלול יותר, [ עכשיו (גם אני) כמעט רשמתי את שמי האמיתי ] שלך, סוריקטה
אני עדיין לא נרגעת שחזרת.כזה כיף ! בא לי לצעוק בקולי קולות שכולם ישמעו:יש!!!!!!!!!!! סוריקטה שוב פה ! את יודעת, כשקראתי על תקוותיך לגבי העננים וגשמי הברכה נזכרתי בציור המיוחד שהצלחת לצייר פה בפורום. הציור היה של עננים וגשמי ברכה...מדהים.. אני זוכרת שגם אני ניסיתי את כוחי בציור כזה..זוכרת שנתת הדרכה קצרה לגבי הקשות,נקודות, רווחים, מרווחים ..גם בין השורות... :) זוכרת ? שלך במבי.
הי במבי, בספרו היפה של סרמגו (מסע הפיל) מופיע תיאור ערפל כ"מרק העשוי רק מתפוחי אדמה מבושלים היטב". דרך יפה להביט על ערפל... יש ימים כאלו. אפשר כמובן לעלות מעל הענן האפור, למקום של השמיים הבהירים, אך הייתי מציע דווקא להביט בענן הנוכחי הזה, גם אם האצבעות כבדות מאוד - לפני שהתחושה תתפוגג. אודי
הי אודי, תגובתך מזכירה לי שוב תגובה שלך אלי לפני קרוב לשנה.(סוריקטה הטובה הביאה את הקישור בעץ למטה) ..אז הגבת ואמרת לגבי הזן, שהמשמעות היא להתבונן ולהרגיש.. ..לתת לזה להיות.... מתחברת בפה ועכשיו להצעה שלך עם תגובתך מאז ... אולי אני עסוקה בתקופה זו בחיבורים מאז לעכשיו ?? ואולי יהיה קל יותר ליישם הצעה זו שלך, אם תניח על הלב שלי תחבושת ????