.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/08/2010 | 09:47 | מאת: רחל ב.

שלום אודי, אני מבזבזת יותר מידי זמן בנסיון לנסח בקשה פשוטה - לא להעלות את הודעתי האחרונה, למען האמת אני כמעט לא זוכרת מה שכתבתי, גם על זה בזבזתי לא מעט זמן, אבל אני זוכרת שכתבתי מתוך הרגשה של - "דחוייה ומושפלת". לא נראה לי שאכתוב שוב, זה לא היה ניסיון מוצלח במיוחד, אני מרגישה די רע עם עצמי, אבל זה יעבור. אפשר כמובן גם בלי זה. אני חושבת שהמדיום הזה, של השתתפות בפורום, גרם לי "להפגש" באופן ישיר, יותר נכון להתנגש עם הדיס-אינטגרציה וחוסר הרצף המחשבתי והרגשי שלי וזה לא נעים. ומצד שני, אני כן רוצה, או זקוקה להיות מחוברת למשהו, אולי אני לא מסוגלת להכיל את כל הרגשות שהתעוררו כתוצאה מהטיפול? או שזה לעשות עוד פיצול, להעביר לכאן חלק כדי שלמטפל (קצת קשה לי עם המילה הזו) לא יהיה כוח רב ומאיים מידיי. מתנצלת על האורך (ועל חפרנות המיותרת) קצת נסחפתי... מאחלת לך הצלחה בהמשך רחל ב.

הי רחל, ההודעה כבר הועלתה, וממילא איני נוהג למחוק שיח שכבר פרץ לאוויר. לגבי תחושת הדחויה ומושפלת - כאשר הודעה בפורום נשארת ללא מענה זה אכן יכול ליצור תחושות קשות של דחיה אצל רבים וטובים. זו הרגשה קשה ומכאיבה שמתעצמת בחלל האינסופי וחסר הפנים של הרשת. זו המגרעת של האינטרנט... את למשל, לא יכולת לראות את הבעת פני כשקראתי את הודעתך, את תגובתי הלא מילולית, שייתכן ובקשר פנים-אל-פנים לא היה מעיר בכזו עוצמה את תחושת ההשפלה והדחיה. התייחסתי לזה בהודעה הקודמת שלך, ואני מקווה שיש בזה מעט הקלה (למרות שאיני בטוח שזה באמת יכול להקל את התחושה שאת חשה) - שאי המענה שלי נבע מחמקמקות מקרית לגמרי של הודעת ההמשך שלך. בכל מקרה - אפנה לשם עוד מעט על מנת להשיב לשאלתך דאז. את מוזמנת להשאר, את רצויה פה, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית