שלום אודי

תודה על התשובה שלך (כתבת משהו על דיאלקטיקה ואינטגרציה) אלא שאני לא מצליחה לשלב בין הניגודים, בינתיים אין אינטגרציה, ובגלל זה אני מרגישה קצת דפוקה עם כל מיני רציות תינוקיות, לא הגיוניות. וצער עמוק לא יודעת על מה בדיוק, שאיננו במקומו. נמאס לי מהמחשבות האובססיביות וטלטלת הרגשות. הטיפול הרי אמור להועיל ולגרום לי להרגיש יותר טוב ולא להפך. לכן אני חושבת ברצינות רבה על הפסקה או סיום לתמיד בסיום החופשה. רחל ב.

אני מניחה שיש תפקיד/פונקציה כלשהי לתלות בטיפול. (במבט לאחור נראה לי שהפס' די "עודד" מצב של תלות, אני אנסה לדבר איתו על העניין הזה בסיום החופשה). לשם מה זה נחוץ? מה זה משרת בעצם? והחשוב מכל איך נפטרים מזה? תודה (וסליחה על הניגו'ס) רחל ב.