התלבטות2

אני חוששת שהמטפל חושב שהוא לא יכול לעזור לי עוד. למעשה ,הטיפול בסדר,אני צריכה להסתגל.אבל אני התלוננתי שאני לא מתקדמת.וידוע שהוא רגיש לכך אני לא יודעת אם להתעקש ולהתחנן .יש לי הרגשה שהמטפל נחוש. אני זקוקה למסגרת טיפול. מדמיינת שאפתח ואתפתח עם מטפל אחר. אבל, הייתי רוצה לא לפצל את השלבים. לנסות להשתנות באותו הטיפול. גם חבל לי שהמטען שקיבלתי מהמטפל הנוכחי יניב תזוזה במסגרת אחרת. מצד שני,אני עייפה מכדי להתחנן ופשוט רוצה בדחיפות לפעול בגלל מצבי. בנוסף איני רוצה להכאיב למטפל בהצגת תחינות ובעיות. כאילו שהטיפול לא השפיע. הטיפול השפיע מאד אבל עקב סגירותי ,לא הצלחתי להפיק את המירב. ברמה המעשית-לא השתפרתי. האם לכתוב למטפל שאני לוקחת הפסקה ומנסה להסתדר עם עצמי,ושאם אצטרך אבקש ממנו שוב לחזור.בעוד שבועיים נניח? להתחנן על פגישה קרובה ? לוותר על המטפל בכלל? הטיפול הצליח לעורר אצלי רגשות חזקים. בלי זה לא הייתי מרגישה דבר.בזמן האחרון, הטיפול היה קשור לכאב.(יותר נכון העלה כאב שכנראה קיים סתם כך, כך שיש לי לאן לקשור את הכאב ועם מה להתעסק. וזה מעייף ) תודה על תגובה. סליחה על הפלישה של מכתבים מפוזרים.