אובדת עצות

שלום אודי, אבא שלי כבר 5 שנים אינו עובד, יש לו פריצות דיסק ובעקבות כאב בלתי נסבל הוא יצא לחופש מחלה (לפני 5 שנים) ובזמן הזה הוא פוטר מהעבודה. אני יודעת שבאותה תקופה היו לו בעיות בעבודה ואי הסכמות עם האחראים ועצבים בבית כפי שהוא הגדיר. מאז הוא כבר לא עובד, כל היום רק רואה טלויזיה ועסוק בביקורים אינסופיים אצל רופאים בחיפוש אחר טיפול מתאים. ומספר רופאים אמרו לו שהכאבים שהוא מתלונן עליהם ותוצאות הבדיקות וההדמיות לא תואמות, כלומר לפי הבדיקות זה לא אמור להיות כאב כה חזק כמו שהוא מעיד ויכול להיות שמדובר בבעיה נפשית. לאחרונה ביקרנו אצל רופאה שיקומית שאמרה שאכן מדובר בכאבים אבל זה ביטוי של הנפש. כמו כן אבא שלי כשיוצא מהבית הוא משתמש בקביים שלא הומלצו ע"י אף רופא אלא היה מיוזמתו ובבית הוא הולך ומתפקד בלעדיהם וזה עובדה לכך שהוא לא באמת צריך אותם. הרופאה השיקומית העירה גם על הקביים ואמרה שהוא לא צריך אותם וזה רק על מנת להציג תמונה של מסכן ולהסביר לציבור בחוץ למה גבר בריא לא עובד כבר כ"כ הרבה זמן. בבית האוירה מאוד קשה, אני לא גרה בבית ומגיעה פעם בשבועיים וגם כשאנחנו נפגשים יש תחושה שאין על מה לדבר, ואבא תמיד אומר שהקשר שלנו לא כמו שהיה פעם. לאמא מאוד קשה כי היא עובדת המון והיא מתוסכלת מזה שאבא לא עובד ולא עושה כלום עם עצמו. מצד שני אבא נהיה מאוד שלילי, כל פעם שמבקשים לקבוע איתו משהו אז הוא אומר שהוא לא יודע איך הוא ירגיש זה תלוי. וכל דבר שמנסים לגרום לו לעשות, לשנות אז הוא אומר שהוא יעשה את זה בקצב שלו וכשזה יהיה מתאים והבעיה שזה אף פעם לא מתאים. אני לא יודעת איך לעזור לו ולשקם את היחסים. בקרוב תהיה לו פגישה עם פסיכולוגית וסוף סוף הוא נפתח לכיוונים אחרים אבל קשה לו להכיר בעובדה והוא עדיין לא בטוח שהוא באמת צריך את זה אף על פי שאני דוחפת אותו לעשות את זה ומנסה לשכנע אותו שינסה. המצב הזה מאוד מתסכל אותי, במיוחד אחרי השיחה עם הרופאה השיקומית וזה שהוא לא מוכן לוותר על הקביים ואני לא יודעת האם אני צריכה לתמוך בו ולתת לו לעשות את זה בקצב שלו (אני לא יודעת אם זה תירוצים שלו או ייעשו מתישהו) או שאני צריכה להתעקש ולהיות קשה יותר?? אני לא יודעת איך להתנהג איתו, איך לעזור לדברים להסתדר ולאבא לצאת מהמעגל שלו. תודה רבה.