הי אודי

בוקר טוב, שבוע קסם.. קמתי הבוקר חולה, מחלה בריאה, ניקוז אנרגטי, שחרור. מזה לא כיף לי! איכס. אבל מה? מה זה יעזור, לשפוט.. רוצה להיות ברכות עם עצמי.. גררר.. כל כך הרבה תכנים בחודש האחרון, לא פלא שתקף אותי החום הפנימי הזה. אודי! הרגשות שלנו הם המיינדפאק של המיינד. קובעת עובדה אך מערערת עליה לחלוטין. האגו שלנו יוצר המון חומר רק בכדי לדמות לעצמו זהות. חזקה, חלשה, עוצמתית, נחותה, וכו' אין ספק שהגוף והנפש אחד הם. ישנו רגש אותו אנו חווים, והגוף מקביל אליו. ירכיים - ילדות ובסיס. שדיים - אמהות והזנה. עיינים - היכולת להביט במראה. אצבעות רגליים ובכלל, כל אחת מהן מספרת משהו אחר. הזרת קשורה למיניות. רגל ימין קשורה לצד הגברי שבנו, הצד המעשי. רגל שמאל קשורה לצד הנשי שבנו, הצד הרגשי, הרוח, התנועה. וכו' וכו' חטפתי מכה חזקה ביום חמישי האחרון - בזרת הימנית. מספר לי בדיוק איפה אני... ואני יודעת. כואב לי שם. כואב לי מול הצד המעשי והגברי שבי. כואב לי הזין - ברחם. וכואב לי שמשהו פנימי לא שם לב למשקוף ההוא, והתנגש בה כל עוד נפשו בו.. כאילו קצת פגעתי בעצמי מתוך כעס לא מודע.. התנועה שלי הייתה חדה ולא רכה.. לא הייתי מספיק רכה עם עצמי.. אבל איך אשפוט אותי וכיצד? הרי שאין בזה תועלת. לא. לא עכשיו. כשאני מתבוננת היום שוב בתהליך שאני עוברת בחודש האחרון, אני מתמלאת גם רכות.. בסה"כ הרגשתי את הגלים תחתי, בחרתי להסעיר קצת את הים שבתוכי... לבדוק אולי. וזה בסדר. אבל היום אני רוצה קצת תשומה לב. ערה לזה שכשאני מבקשת תשומה לב מבחוץ, אני מבקשת תשומת לב פנימית, גם ממני עצמי.. ערה לזה שכרגע כואב לי משהו גופני, כי כואב לי משהו רוחני. ותוהה, האם הכאב הרוחני הוא מיינד פאק? לא חושבת. אולי יש בזה ענין של גילגולים.. ואולי ענין של תיקון. בטוח. מה שכן, לא מוצא חן בעיני התרגילים של האגו. אבל להתנגד אליו לצמיתות, נראה לי קצת ביזבוז אנרגטי. רוצה להתידד איתו, להיות בשלום איתו - איתי - עם הזהות שנאי חושבת רוצה או לא יודעת שאני - אם אני בכלל. גוף גשמי בצלם אלוהי... !!! אבל קודם, נותנת ומתנגדת בו זמנית - להתנגדות ולכעס אל האגו שלי. כי הוא בונה מגדלים באויר, מה יש מתחתיות? הכנות הזאת, הטוטאלית, מעבר לכל המניפולציות הרגשיות שלנו, מה יש שם? אולי פשוט יש. ולא צריך לשאול. אבל עדין לא שם. זה הכל ענין של קבלה. כל רגש הוא לגיטימי כי אנחנו חווי אותו. נקודה. וההתנגדויות שלנו, הם על שום מה? פחד מפני האור האין סופי שלנו? פחד ממקום ללא שאלות? פחד.. הרי שהוא המרחיק הלאומי מהאלוהי. קצת גם מבולבלת בתוך עצמי. ויש לי חום, אז בכלל. זה בסדר. אני בסדר. ואני גם קצת לא.. וגם זה בסדר.. אני חושבת. שבוע קסם, בא לי חיבוק. יש??? יש :))) (ושוב כמעט חתמתי בשמי האמיתי :))) ) ~נילי~