אמא
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
תמיד שמעתי ושרתי שירים של אמא אמא יש רק אחת תמיד כולם אומרים כן אני מבינה את זה בראש אבל ממש לא מרגישה לא הרגשתי ולא חוויתי אמא אמא לא כיסתה אותי לפני השינה לא נתנה לי נשיקה וחיבוק לא היתה לידי כשהייתי צריכה לא שאלה איך היה בביה"ס לא יודעת מה זה אמא מה המשמעות איך מרגישים .... אמא גם לא הגנה עלי כשאבא פגע בי. אני חווה אותה כמו ריק אחד גדול - כלום---חלל שלא יתמלא לעולם. אפילו אם היא תמות אני לא יודעת אם אני אצטער אמא שלי אישה צעירה ואני יודעת שאני נשמעת בוטה אבל זה מה שאני מרגישה . פעם בשנה ביום הולדתי אמא היתה מתקשרת להגיד מזל טוב והשנה אפילו את זה היא לא טרחה לעשות. זה נראה שהיא בכלל מתחרטת שהיא ילדה אותי. אני מרגישה שהיא לא אוהבת אותי ושאני לא מעניינת אותה בגרוש. האם יש גרך לבנות ,לשקם , למלא את החלל הנורא הזה ,את הריק, את האין הזה? האם טיפול טוב עם קשר טוב עם מטפל יכול במשהו להשלים? זה נורא עצוב מה שאני חווה אבל אפילו לבכות אני לא מצליחה כאילו משהו בי מת ולא יחזור עוד. ח
ארוכה-בסדר ,מה שחשוב שהיא אפשרית. תודה אודי תשובתך ריגשה אותי ח