מה יכול להיות לי?זקוקה נואשות לעצה.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/07/2010 | 21:50 | מאת: רעות א

שלום, יש לי מספר תסמינים שאינני יודעת לאן לשייכם....אני גם לא יודעת אם זה מצביע על מחלה או לא... אני כרגע חיילת ולא מעוניינת לפנות לקב"ן על מנת לברר מה זה...אשמח אם תוכלו לתת לי עצה. יש לי את התסמינים הללו שנים רבות...זה לא הפריע לי עד לאחרונה...התסמינים הם מאז שאבי נפטר לפני כשמונה וחצי שנים.. כאשר הייתי בת עשר. התסמינים: -חוסר רצון לצאת מהבית (אין לי בעיה לצאת ואני גם נהנית עם חברות...אבל מעדיפה את הבית:השקט והנוחות של הבית...מעדיפה לצאת לבית של חברה ולא הכי אוהבת מסיבות ופאבים....כשאני יוצאת אני נהנית..אבל אין לי כוח להתארגן בשביל זה ולטרוח עם נסיעות וכאלה...) -עייפות (אני ישנה הרבה שעות...בערך תשע שעות שינה כל לילה...אני יכולה לישון שש שעות ולתפקד כמו שצריך אבל מעדיפה לישון יותר..) -מצבי רוח (כשמדברים איתי על למה את לא יוצאת הרבה עם חברות ועל הצבא אני נוטה להתעצבן....ולנסות לשנות נושא..). -פסימית:אני נוטה לראות את מה שלא בסדר...למרות שאני גם מנסה לשמור על אופטימיות ולחשוב שהכל יהיה טוב...כל פעם שאני חושבת מה לא בסדר אני מנסה "לפצות" ולחשוב על משהו טוב... נ.ב.: יש לי בעיות בצוואר....ועקב הכאבים הרבה פעמים כשאני יוצאת ההנאה נפגמת עקב כך...כי אני רק מתרכזת בכאב...וזה גם מוריד לי מהחשק לצאת... אני פונה מכיוון שהפנו את תשומת ליבי לכך שמצב זה לא בריא ולא טבעי....האם יש איזה שהיא דרך לטפל בכך?ומה כבר יכול להיות לי? תודה מראש, רעות.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רעות, חלק ממה שאת מתארת אינו בהכרל מעיד על בעיה: יש מי שמעדיף בילוי שקט בבית או אצל חברות מאשר במועדון, מסיבה או פאב. גם לרצות לישון 9 שעות לא ממש מהווה בעיה. הגישה הפסימית לחיים יכולה להיות מאפיין אישיותי, אולם אם את מרגישה שזה פוגם ביכולתך להנות, או אם ההתמודדות עם כאבי הצוואר אינה מיטבית (כי את רק מתמקדת בכאב) זה מאפיין הטיית חשיבה האופיינית לדיכאון (קשרת זאת גם למות אביך, אז ייתכן שיש בכך "משהו"). איני יודע לומר לך אם זה בעייתי או לא. אם את מרגישה שזה פוגם בתפקוד הרגשי והכללי - אל תהססי לפנות לקב"ן ולהתייעץ. אודי

05/07/2010 | 17:40 | מאת: רעות א

אודי, נתת לי הרבה חומר למחשבה וגם השקטת חלק מהדאגות שהיו לי. אני לא בטוחה שאני אפנה לקב"ן (יש על זה סטיגמה לא טובה ואיך שהוא תמיד מגלים שהלכת....) אבל אולי בהמשך הדרך אני אלך לפסיכולוג באופן פרטי. תודה, רעות.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית