משונה..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, בוקר טוב, ..משונה.. אמא צביה נסעה אתמול, אמרה שתחזור,אנחנו אמורות להפגש ברביעי הבא. הכנתי את עצמי לקראת הנסיעה שלה ו..להפתעתי, נכון להרגע הכל בסדר.. הרצפה לא נעלמה, כשהרמתי העיניים לשמיים ראיתי, הם לא נפלו.. השמש מחייכת ואומרת לי בוקר טוב,אפילו הציפורים ממשיכות לזמר את זמרת הבוקר הרגילה שלהן... אודי, זה שונה מפרידות אחרות..זה נורמלי ? נכון, היא הגישה לי בסיום הפגישה פנקס בכריכה קשה ועליו עיטורים,בדף הראשון אף כתבה :ל...פנקס לקיץ מ... אך זו לא פעם ראשונה.. לפני נסיעתה הקודמת הביאה לי עט ומחברת שבו כתבה להתראות.. אודי, זה נורמלי להרגיש כך ? ואם פתאום ,כך לפתע הכל ישתנה וארגיש זוועה..אתה תהיה כאן ??? ..בבקשה אל תסע עכשיו.. תשאר איתנו...
הי במבי, זה נהדר. כנראה שאת גדלה והשגת קביעות אובייקט... ובאשר אלי - אני כאן. אמנם אתמול האינטרנט שבק חיים, אז לא יכולתי להשיב, אך אני כאן, גם כשאת בטוב וגם אם תרגישי רע ואפילו זוועה... אודי