מתביישת כל-כך...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, אני נמצאת בטיפול של כמה שנים. שידע עליות ומורדות. כיום, אחרי תקופה ארוכה, אנחנו יציבים לגמרי. סובלת מ- cptsd. אחרי שיש כבר אמון מלא ואני מרגישה קרבה, אני מרגישה שלא יכולה לשלוט בעצמי, ובוכה ללא הרף.. כשזה קרה בעבר יצאתי החוצה וברחתי, היום אני כבר נשארת בפנים אבל לא מרימה את המבט בכלל ומסתובבת עם הגב. אני כל-כך מתביישת!! וזה קורה שוב ושוב ושוב כל פגישה... מפחדת שהמטפלת שלי בסוף תיגעל ממני . לפני כמה פגישות שרתי לה שיר והיא ניגבה כמה דמעות (שמעתי ושאלתי אותה, למרות שהייתי עם הגב. אני מרגישה כל תגובה שלה) ואז, לפתע פתאום, התפרץ מתוכי כאב לא נסבל. בכיתי מבלי יכולת לדבר עד ש.. רצתי לשירותים והקאתי. אתה חושב שיכול להיות שמטפלת תיגעל ממטופלת כי היא בוכה כל-כך הרבה? זה מגעיל כשמיהו בוכה? אני יודעת שאני ממש מגעילה כשאני בוכה אבל כל-כך הרבה שנים עצרתי את הבכי והוא יוצא מתוכי מבלי שארצה, אני נשבעת!! תענה לי אודי, בכנות, בבקשה.. אתה נגעל לפעמים ממטופלים שלך? ואם הם בוכים? בכלל, זה בסדר לבכות ככה? זה לא דוחה? כל-כך מתביישת ליאור
שלום ליאור, מה שאת מתארת נשמע ביטוי אמיתי של רגש. זה לא גורם לגועל, אלא דווקא לקרבה. זה בסדר גמור לבכות. זה בסדר גמור לכאוב. זה לא דוחה. אני מקווה שעם הזמן תוכלי להרגי שיורת שלמה עם תחושתייך האלו ופחות בושה. זה טבעי ובסדר גמור. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
