עליבות..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/06/2010 | 18:45 | מאת: מ.

מתה מבפנים.. מרגישה נאכלת... הקנאים באמת מתים... מנסה להדחיק.. להתעלות .. זה לא שלא מפרגנת אבל רוצה גם..להיות אהובה ומוערכת ומרגישה.. עלוקה בכל מקום כולל בטיפול וגם פה..אודי.. מקנאה בכל מי שאתה נותן לה יחס אישי (שלא לצאת ידי חובה) של שמחה שהיא כאן, שהיא יקרה לך ושאתה איתה... מתנצלת על שכל כך חלשה ו..עלובה ואולי לא אחזור יותר לכאן מרוב בושה ומבוכה... לבקש להיאהב.. כמה פאתטי וחסר טעם.. סליחה ממך ומכולן..

לקריאה נוספת והעמקה
23/06/2010 | 21:27 | מאת: .במבי פצוע..

מיקה יקרה ! נדהמתי מהתחושה שאת חשה בייחס לרגשותיו של אודי כלפייך.. ואולי לא הבנתי ??? אני קוראת באופן שוטף וקבוע ,ו..כן, גם אני רגישה מאוד !!! למילים,ניואנסים בם אודי בוחר להתייחס לכל אחת כאן..מנסה "להרגיש" מי מועדפת יותר אצל אודי.. ואת מיקה, להרגשתי "נמצאת על הסולם" במקום גבוה מאוד !! מצטערת שכך את מרגישה.. כל כך עצוב לגלות שאנחנו ממשיכים לסחוב איתנו את העבר.. (בכל אופן אני ,למרות עבודה ממושכת ומאוד לא פשוטה שעושה..) אני אוהבת לקרוא את שאת כותבת..הרגישות, האיכפתיות שלך כל כך נוגעת.. תודה שאת כאן !!!!!

24/06/2010 | 22:29 | מאת: מ.

לא ציפיתי לתגובות כאלה אכפתיות.. ואני בהלם בחזרה מהפער שבין התחושה שלי לבין תחושותייך ותחושות האחרים שכתבו כאן.. זה עושה לי מאד עצוב שהראייה שלי כל כך מעוותת וכך מפספסת הרבה פעמים דברים ואנשים... עדיין בחקירה מה בעברי גרם לי להיות כזאת חסרת אמון בעולם ובעצמי... עוזר לי מאד לראות את תגובותיכם כדי להחזיר לעצמי קצת פרופורציה והקלה שהדברים פחות גרועים ממה שחשבתי.. תודה שבחרת להגיב, מיקה

23/06/2010 | 23:02 | מאת: אופיר

הי מיקה יקרה אחרי שעמדתן כך מאחוריי על דבריה של עדי, נראה לך שניתן לך לצאת בתחושה כזו שאת לא מוערכת פה? טעות - את מקסימה. פה איתך, ואם צריך נגדל עצים לכולן ויהיה לנו פה היער הקסום! אופיר

24/06/2010 | 22:32 | מאת: מ.

היה קשה להתעלם ולהימנע מתגובה וגם קל יותר להיאבק למען מישהו אחר שהוא לא אתה... וחוץ מזה התעוררה פה בעיה עקרונית של ביקורת הורסת שעלולה לשתק פה אנשים.. והיא יכלה להיות מופנית לכל אחת מאיתנו ובמקרה זה נפל אצלך אז..טוב שמיגרנו אותה יחד תודה אני גם איתך קוראת ומלווה ומקווה שיסתדר לך..

הי מיקה יקרה מאוד, קודם כל תקשיבי לזה: http://www.youtube.com/watch?v=pYe9cedsIPM זה בסדר גמור לרצות להרגיש נאהבת ורצויה. בסדר גם לקנא. יש לך הרבה מקום אצלי, לא שמת לב? :-) אודי

24/06/2010 | 22:38 | מאת: מ.

אודי.. תודה .. קצת מתביישת.. עדיין מתלבטת אם לא כדאי לחזור לפה בזהות חדשה בדויה. שמחה שאתה שומר לי הרבה מקום אצלך. לא תמיד זה ברור לי כי נוטה להרגיש נטל לא רצוי שאפשר לוותר עליו.. את הקטע ששלחת הצלחתי רק לראות אך לא לשמוע בגלל תקלה בשמע של המחשב.. מקוה שבקרוב יתוקן.. סקרנית לגבי המסר שרצית להעביר דרכו.. תודה על הכל ומקווה שלא אעיק שוב עליך ועל כולן לעיתים קרובות מדיי .. תודה

24/06/2010 | 00:43 | מאת: twisted mind

זוכרת שהיה לנו מן דיון שכזה, על תפיסת עולם סובייקטיבית... ועל כך שעל זה קשה להתווכח; זוכרת את זה? אז אני יודעת שגם אם אנסה להפריך את דברייך, זה לא ממש יעזור עכשיו, אם כך את עדיין חושבת ומרגישה... אני יכולה לנסות בכל זאת - מה רע בלבקש להיות נאהבת (בין היתר)? יכול להיות משהו יותר טבעי מזה?... כן, בעיקר כאשר אין את זה וזה חסר כל כך. אפילו גורים של חיות מחפשים את זה, אז שבני אדם לא יזדקקו לכך??? זה מעיד על חולשה ועליבות? לא! להיפך! יש בזה המון טעם. הבושה, המבוכה, ה"עלוקה"? כל אלה הן חוויות אמיתיות שלך לגמרי, אבל אין להן בסיס במציאות הוירטואלית של הפורום - לפחות לא בסיס שאני יכולה לזהות מנקודת המבט שלי: אני לא חושבת שאת עלוקה! לא רואה במה יש לך להתבייש או על מה להיות נבוכה. (אבל זוכרת מה כתבתי בהתחלה על להתווכח בנוגע למציאות סובייקטיבית? אז אני לא מנסה :)). את מוערכת פה בזכות מי שאת. ואת נחשבת פה בזכות הדברים שאת מביאה. TM.

24/06/2010 | 22:45 | מאת: מ.

נכון שזה קשה לשנות זוית הסתכלות של בן אדם אבל בטווח המיידי זה עוזר ברמת ההגיון להרגיע שאין בהבעת צרכיי הרגשיים כל רע וזה שאת לא חושבת כמוני או שאת לא חושבת שרגשותיי מבוססים על משהו מוכח זה גם מעורר בי מחשבות בחזרה ואולי עושה איזו עבודה בלנסות להתמודד בדרך קצת יותר חזקה ועוצמתית. מקוה שהייתי ברורה כי קצת זומבי כרגע (תרופת הרגעה שלקחתי..) אז תסלחי לי אם לא הייתי ממש קוהורנטית.. ובאמת תודה שהבעת אכפתיות ממני, מיקה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית