???

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/06/2010 | 16:36 | מאת: תמרה

לאודי, אני מוכרחה לאמר שהתפלאתי/התאכזבתי/כעסתי מאוד על תגובתך. אני קוראת כאן תקופה מאוד ארוכה את הדברים שלך. תמיד בתחושה שלי אתה אמפתי, מציע משהו מזווית קצת אחרת, מקשיב לעומק. והנה, כשבחרתי להביא את עצמי לכאן לראשונה אתה בוחר בתגובה כמעט שיפוטית, בהצעה כל כך קשה עד בלתי אפשרית מבחינתי. אתה מציע לי לעזוב את המטפלת אליה אני קשורה לאורך שנים רבות, למרות העובדה שאני כותבת לך שהענין של הטיפול בשנינו כבני זוג כל הזמן מדובר בטיפול. האם אינך חושב שלמטפלת שלי יש מספיק כלים כדי להציע בעצמה צעד כזה לו היתה מרגישה שזה הכרחי? אני לא יודעת למה ציפיתי ממך, אך לא לפתרון "פשוט" וכל כך לא פשוט רגשית ונפשית. לא יודעת למה , אולי כיוון שהמטפלת שלי מטפלת ע"פ שיטת לקאן (הבוחל במיוחד בשימוש המהיר שעושים מטפלים בטיפול תרופתי) זה התקשר לי אל הכעס כלפיך על כך שאתה ממהר להציע לאנשים כאן בפורום טיפול פסיכיאטרי/תרופות.אני מרגישה שיש בזה מימד פטרנליסטי שלא רואה את המטופל/פונה בגובה העיניים. הגדלת לעשות ואף הזכרת את הספרים של יורם יובל (לצערי קראתי את שני רבי המכר האלה מההתחלה ועד הסוף). הקלות הבלתי נסבלת בה יורם יובל נותן למטופליו תרופות (המטופלת הראשונה בספר הראשון רצתה להיות מאושרת וזכתה לטיפול תרופתי, והמטופלת הראשונה בספר השני סבלה מדיכאון קל וגם היא זכתה לטיפול תרופתי) נתנה לי תחושה כי הוא לא רואה את מטופליו בעיניים, או אולי לא סומך על עצמו שיצליח לתת להם פיתרון ראוי.

24/06/2010 | 00:06 | מאת: twisted mind

תמרה, סליחה שאני מתערבת... לא בנוגע לדברים שכתבת על ה"סוגיה" הטיפולית המורכבת בה את מצויה, אלא בעניין התרופות - כתבת שיש משהו במטפלים שמציעים טיפול תרופתי, בנוסף לטיפול הפסיכולוגי, משהו ששם אותם במקום שבו הם לא רואים את המטופלים בגובה העיניים. ואולי - וזו רק זווית ראיה נוספת שאני מציעה - מטפל שמציע גם טיפול תרופתי (בנוסף, לא במקום) הוא מטפל אחראי מספיק, שמודע לכך שהוא לא על-אנושי ויש לו מגבלות כמו לכל בן-אדם? אולי דווקא זה ראוי להערכה, ולא להנמכה?... יש מקרים שבהם הביולוגיה חזקה יותר מהיכולת לפתור הכל "רק" באמצעות דיבורים. שלמילים אין בכלל יכולת לחדור מבעד לאיזון שהופר במוח. שחייבים "ליישר קו" בעזרת תרופות, כדי שתהיה אפשרות להתחיל תהליך של החלמה באמצעות המילה. אני לא טוענת שהתרופות הן תרופות קסם, שמחליפות את העבודה הנדרשת במסגרת הטיפול. גם לא שהן אכן נחוצות לכל אחד. אבל לדעתי זה לא נכון לטעון, שהמטפלים מאבדים את הקשר עם המטופלים, רק משום שהם מציעים - כשצריך! - גם טיפול תרופתי. TM.

שלום תמרה, איני יודע מה הקשר לתרופות ומאין הסקת שאני ממהר להציע לאנשים כאן טיפול פסיכיאטרי, אך נניח לזה. זכותך המלאה לכעוס, לרגוז, לרטון ולהתאכזב. כנראה שלא השכלתי לנחש לאיזו תשובה את מצפה, ונתתי לך אפשרויות שאינן מקובלות עלייך. "מזוית אחרת" כתבת בתגובתך (אותה שיבצת בשני מקומות שונים), אך כנראה שהיית זקוקה לאישור של מה שאת חושבת. את תעשי כמובן מה שנכון לך, ואת רשאית להתעלם לחלוטין מתגובתי הקודמת. אני בטוח שהמטפלת שלך מעולה ומקצועית לעילא. כנראה שתצטרכי להסכין עם המורכבות שבמצב הקיים. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית