היי אודי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/06/2010 | 23:07 | מאת: מ.

לא סגורה על מה שרוצה לכתוב..אבל מרוב החשש לפספס אותך שוב החלטתי לזרום עם מה שיוצא אז סליחה מראש אם יישמע לא מגובש... ואפרופו "חשש" - מנסה להקטין אותו בעיני אחרים(בגלל הבושה..) ובעיני עצמי (כדי להרגיע) אבל הפחד שולט בי והוא רק מתעצם ומתרחב לכל תחום בחיי.. כל הזמן וכל הזמן! מ פ ח ד ת. מאיחורים, מתאונות, מביטולי פגישות, משוטרים,מכך שאיראה טיפשה ומגוחכת, מדחייה, מביקורת, מכשלונות ומטעויות בעבודה ובכלל ועוד ועוד פשוט אינסוף... עייפה מלחיות ועייפה מבריחות.. ובתקווה שאתה עדיין כאן..סופשבוע נעים, (מיקה)

הי מיקה, הנה, לא פספסת (אם כי מרוב חרדה הקדמת את סוף השבוע להיום? מחר יום חמישי, יום רגיל למדי, אפרופו חשש מאיחורים...) בכל מקרה, אין בזה מטופשות או גיחוך. יש בזה משהו אנושי מאוד ונוגע ללב. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית