מתי נכון להפסיק טיפול?

שלום אודי. אני כבר שנה בטיפול... לא יודעת בדיוק מה קורה, לא ממש בא לי לבוא לשם יותר... זה כל כך הרבה כסף, זמן, אנרגיה. אני גם בסדר, בסך הכול. נשואה, ברוך ה', באושר, עובדת, אמא לילדים... הבעיות הן רק בפנים ולעיתים נדמה לי שכבר קיבלתי מספיק כלים כדי להתמודד לבד. מרגישה שאני שם בשבילה. ביקשתי למשל לשנות זמן, השעה הנוכחית לא נוחה לי. היא מאוד לא התלהבה, בלשון המעטה כי זה משאיר לה "חור בלו"ז". אני יודעת, אתה תגיד לי לדבר על זה. כבר אין לי כוח לדבר. רוצה זמן וכסף להשקיע במשפחה שלי, בזוגיות, בעצמי בדרכים אחרות. איך אדע שזה אמיתי ולא סתם התנגדות? בפגישה האחרונה הפלאפון שלה צילצל באמצע הפגישה. הרגשתי שזה סימלי, שלא רק שאני כבר לא איתה, גם היא כבר לא איתי. תגיד, אודי, בכנות, בתור מטפל, אתם יודעים לסיים טיפול כשצריך? או שאתם נקשרים אלינו יותר מידי וקשה לכם "לשחרר"? כי כשאני מעלה את זה אני מרגישה כמה היא נבהלת (למרות שיש בה צד שמבין על מה אני מדברת) ולא באמת מסוגלת לתת לי ללכת. אני גם אולי מטופלת "טובה מידי". תמיד משלמת בזמן, אף פעם לא מאחרת/מפספסת פגישות, תמיד טובה ונחמדה.. לך תוותר על מטופל כזה. אשמח לקצת הכוונה מבחוץ תודה, אודי, על הכל ושבוע נפלא