הולכת לאיבוד...

הי אודי, לאחר התלבטות אורכה האם לקחת תרופות או לא, החלטתי לנסות. הנסיון היה קצר, יומיים ליתר דיוק , בהם התחלתי לקחת רבע כדור. אך זה השפיע עלי בצורה קשה. הפסיכיאטר המליץ לנסות תרופה אחרת. לא רואה איך אני עוברת את הייסורים האלו שוב.החלטתי לקחת הפסקה. הלכתי לייעוץ אצל פסיכיאטר נוסף, הוא טרף לגמרי את הקלפים - המליץ לקחת תרופת הרגעה טבעית (למרות שאמרתי לו שניסיתי , וגם זה לא משפיע עלי טוב) והמעיט בערכן של התרופות הפסיכיאטריות. שיתפתי אותו שאני כרגע בטיפול דינמי. הוא שאל אם אני מרגישה שיש התקדמות, אמרתי שעדיין לא(סה"כ 4 חודשים). הוא אמר שחבל על הזמן....והציע לי מטפלת שיכולה לעזור לי להתמודד עם החרדה (גם היא מטפלת דינמית...). בקיצור, הלכתי לאיבוד....רציתי לצאת מחוזקת מהפגישה איתו, לדעת שאני על המסלול. אבל יצאתי מבולבלת. אני לא פה ואני לא שם. אני בטוחה בתמימות ליבו. אני בטוחה שהוא לא פוסל את האחר כדי לצאת מרווח. הוא פסיכיאטר מאוד מוערך. לא מצליחה להקשיב לרחשי ליבי ולקבל החלטה. מה דעתך? פראני.