לא יכולה שלא
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי יקרים, הצלחתי כמה חודשים שלא להכנס לכאן, אפילו לא הצצתי (זכרתי מה אמרה לי סוריקטה במילות הפרידה). לפני כשבוע הצצתי(היה לי קשה להזכר בססמא ) ונבהלתי, עברתי מהר על ההיסטוריה (לא על הכל רק להבין מה קורה כאן). אודי הזמנת אותי לחזור כשארצה, אז ... רפאים יקרה - עכשיו תורי להגיד לך אל תלכי, את חשובה כאן. אני לא יודעת מה קרה כאן(בטח לא מאחורי קלעים) ואולי גם אין לי זכות להתערב כי הרי הלכתי. אבל אני מאמינה שיש לך מקום חשוב כאן. התרשמתי שהרבה מהותיקות נעלמו אז אולי אין מי שיגיד לך את זה בעוצמה הראויה.(רק במבי היקרה התיצבה) ותרשי לי לצטט מהזכרון ממה שכתבת לי "יש כאן אב אופטימלי שפשוט מתחשק לך שיחתום על מסמכי אימוץ... יש כאן חבורה של כותבות איכותיות..." אז אל תלכי ובטח לא ככה. אני רואה שיש כאן משבר אמון את זה היה קשה לפספס אבל מקווה בשבילך ובשביל הפורום שאפשר יהיה להתגבר עליו. מתגעגעת י.
כמה נעים לראות את השם שלך כאן. מה שלומך? מקווה שאת בטוב ... שמרי על עצמך. חיוך שרית
ילדה ואשה מדהימה שכמותך !!!! וואוו!! איזו שמחה זו בשבילי לראות אותך שוב בפורום... רוצה לומר לך שבחיים, בחיים לא אשכח את המילים החמות שכתבת לי בעקבות התגובות הקשות שקיבלתי לאחר המכתב ההוא (כשכתבתי על אמא צביה שלי.. -זוכרת על מה אני מדברת ??? ) בזמנו כשכתבתי כך (בגוף שלישי) ,היתה זו הדרך היחידה שיכולתי להביא את עצמי ולמרות זאת קיבלת אותי בחום,רגישות כזו גבוהה.. הרגשתי קצת כאילו את מאמצת אותי.... אין לך מושג איך הצלחת לרכך כאב...כן, למרות שמדובר במשהו וירטואלי - עבורי ריכוך הכאב על ידך היה כל כך אמיתי... כל כך שמחה שחזרת !! יש !!! :)