אודי

אשמח אם תראה אותי (בפעם האחרונה) בהודעת ההמשך שלי אליך למטה. אולי עדיף כבר לפסוח עלי. ואולי כמה מילים אחרונות נוספות. (ולידיעת אותו טרול וירטואלי- ידוע שקארמה חוזרת אל מי ששלח אותה. הפוגע בסופו של דבר יפגע מאותה אש שהצית. חוקי טבע פשוטים של מחזוריות). התרחש פה משחק שכנראה לא הבנתי בו את החוקים גם אם ידועים לי בו כל הכללים. מה שבטוח הוא שלא אני הפרתי אותם. אבל למה לחפש צדק. צדק הוא מושג וירטואלי וקורבנות היא כנראה סטטוס שאי אפשר באמת לשנות. וקיבלתי עוד הוכחה לכך פה. ועצוב לי נורא כי ניסיתי להשתחרר מהלופ הרודף הזה כבר שנים של היות ניצודה ואני שוב פעם מוצאת את עצמי עומדת כבולה בתוכו מכווצת חסרת אונים מול זאבים והעולם שותק. וזה קשר השתיקה. וזה מסר שלא ניתן לי להכיל אותו עוד. ונכון שזה פורום וירטואלי וככה צריך להתייחס אליו. אבל אנשים משקיעים פה רגשית ונחשפים וכשאין אמון בחוויה שלהם על אף כל הכאוס שנוצר אין טעם להמשיך כי הדיאלוג יהיה טכני ולא מתכוון ואז לשם מה. ובאמת התיאשתי והאמון שלי התפורר. אין טעם להמשיך יותר ללא אמון. שכל הסיוט שעברתי נתפס כמו המצאה זה משפיל וממית. זה רצח של החוויה שלי. מה שעברתי עברתי על בשרי וזה הרס את חיי. ולא הייתי מעיזה להחשף אם לא אחזתי באמת מתוך רצון להשתחרר מהאימה הזו סוף סוף. אבל נפלתי לאימה אחרת. תסקלו אותי באבנים אם זה יעשה למישהו טוב. יחסוך לי הרבה עבודה. מי שהיתה רפאים

סליחה שמתערבת כאן בעצ שהפנת לאודי, אבל ההודעות הכואבות שלך לא אפשרו לי הפעם - להתעלם, אני מניחה שיש כאן איזו אי הבנה אחת גדולה? (את טרול וירטואלי ?) אודי חושב עליך ככה ?.. או שאחרים שחושבים ?...!! ממש לא!!!! אני זוכרת לא מעט ימים שאודי הזמין אותך להיות כאן איתנו בשלווה ורוגע אפשר לך להביא את הכאב ואפילו הרגיע.. אני זוכרת שאת חלק מקבוצה שכותבת כאן לא מעט זמן תמיד בהמון רגישות ובאהבה , אפילו התגובות שלך אליי היו תמיד מלאי חמלה.. לא מעט עודדת אותי להמשיך הלאה , לא להתייאש ..היית פה בשקט על ידי שהכי כאב .. גם אודי תמיד היה רגיש ועדין מולך , מעולם לא הרגשתי שהוא חושב עליך משו אחר - או שאחרים כאן.. אני מניחה שלקחת על עצמך משו שבכלל לא שייך אלייך? אז הנה , באתי להיות כאן היום על ידך .. ולהגיד לך שאת חשובה כאן. הייתי רוצה להזמין אותך להשאר פה איתנו בכז ... אני מחבקת אותך .. מרחוק , מקווה שתצליחי לראות את הדברים בצורה בהירה יותר .. ולא לערבב אותם על עצמך.. שלך שרית

רק רוצה להביע את האמון והאמפתיה שאת מעוררת בי בכל פעם שקוראת וקראתי אותך.. אולי לא בקיאה בכל רזי ההתכתבויות האחרונות שהיו כאן (הפרעת קשב..) ומקווה שלא מבטאת בזה חלק מהבורות שלי בעניין ..אבל חושבת שאם היה מצב כזה מאיים על הפורום אז כולנו היינו כאן בחזקת חשודות ואולי את ספגת את האש כי העמדת את עצמך באותו רגע בחזית ודי באומץ יש לציין.. בעוד רובנו (או רק אני...) התכווצנו ונעלמנו? בכל אופן מקווה שתישארי כאן בכל זאת ותמשיכי להיות את גם אם תבחרי להופיע בניק אחר - אל תוותרי על עצמך קודם כל בשבילך אבל גם בשבילנו.

נמנעתי מלהגיב עד עכשיו, משום שבאמת לא ידעתי במה מדובר... לא הייתי פה תקופה די משמעותית - מסתבר (יותר ויותר) שגם מבחינת ההתרחשויות בפורום. וחששתי מלכתוב לך דברים, שאולי רק יזיקו יותר. לא אוהבת להתערב במקומות שבהם אין לי מושג לאן אני נדחפת. זה פשר השתיקה עד כה. אבל אני כן חושבת, שלפי התגובות עד כה אין לך סיבה אובייקטיבית להפוך להיות "מי שהיתה...". גם אני יודעת שאת - הפן ה'רפאימי' הוירטואלי שלך - שייכת לכאן כמו כל אחת אחרת מאיתנו, הוירטואליות שנמצאות פה יותר; שאינן אורחות לרגע. שוב... אני נזהרת. לא יודעת מה קרה פה. מבינה שזה קשור במתקפת טרולים כלשהי. ואלה תמיד מצליחים לזרוע הרס ולהותיר נפגעים. בעיקר בפורום כזה. אז... תשארי. בקצב שלך. בזמן שלך. אבל תשארי. לא מתכוונת לסקול אותך - גם אם תתעקשי. גם אם תשימי לי את האבנים בידיים. וזהו... זו הזמנה פתוחה. רצוי שתשיבי בחיוב... אבל לא רוצה להלחיץ או ללחוץ לאור החוויות הקשות שכנראה היו פה, ושאת מתארת בעולם שלך.