בעדינות רבה מפצירה-ת-מ-ה-ר!!!

הכל נראה עכשיו שונה. האויבים בכל מקום. שתיתי בקבוק יין כדי להפסיק לראותם אבלהם עוד יותר כאן. הבית שלי היה בטוח. אני בניתי ואבזרתי וכל האביזרים שהציעו להיטיב עימי באם ארשה להם לדור בביתי, הם כולם יוצאים עכשיו למלחמתת גוג ומגוג נגדי. אני לא בטוה שאני אצליח לשרוד את זה. כל כך הרבה אויבים מבפנים. המקום שלהם. קנו אותו בטאבוץ ואפילו אני לא יכולה לעזוב, גם אני הייתי חלק מהסכם הרכישה שנחתם בין קבוצת מפלצות לבין השטן כבר אין לי כוח להלחם בהן. אצטרף אליהן בהרס, יהיה כיף ועדיין יש אחת יחידה שאצלה כל הכוח לעצור אתת כל ההרס הזה, שאם היא קוראת (ובטח שלא כי מה אני הייתי בשבילה, הבטחה לגועל שהתממשה)אבל אם במקרה היא כאן ושומעת איך אני לוחשת את השם שלה במעין כישוף...אם לא תבואי לעזור לי להלחם בהם אני איתם שלהם אחת. בלעדייך לא יכולה להלחם. ואיך אלך לישון, אפילו כשאני ישנה הם נוגסים בי מבנים (בטח מיד יורקים- איחססס). אלך לישון ואקום לגוף נגוס. לחיים שלי לבדי נגדם...זה לא כוחות...מעדיפה לוותר מראש....

כי במובן מסוים בכולנו יש מן דון קישוט שכזה... http://www.youtube.com/watch?v=7YBeepShsgo ומשום שאני באמת אוהבת את השיר זה... הוא אמיתי כל כך.