אודי..

סליחה שאני שוב.. ותודה על תשובתך האחרונה..לכתוב שירים באמת עדיף.. מה שמאד מעיק עליי זה שבפגישה האחרונה "היא" ליגלגה עליי (ולא פעם ראשונה..) -על הפסימיות שלי ועל ההאשמה שלי את העולם בכל בעיותיי - מה שממש אינו נכון כי האדם היחיד אותו אני מאשימה זה אני. ואני לא משתמשת במילה הזו בכלל - (להאשים) וכששאלתי אותה לדוגמא - היא לא ממש ידעה לענות.. אבל המשיכה להיות במצב רוח כזה זחוח.. הביטה שוב ושוב בשעון ב10 דקות האחרונות ומיהרה "לנפנף" אותי מהחדר.. ואולי יש תקופת התיישנות למטופל - מול מטפל מסויים שמעבר לה מערכת היחסים מועדת לזלזול ? ולחוסר מוטיבציה של המטפל? ואולי הכל בראש שלי?? ואולי אני לא רואה נכון את ההתנהגות שלה? את המציאות? איך אדע? כבר לא סומכת על עצמי! ואיך אתנתק ממנה כשכל כך תלויה בה? בדיוק כפי שתלויה באב שהעניק חום ואהבה מצד אחד ואלימות מילולית ופיזית מצד שני? האם יכול להיות שאני מזמינה על עצמי אנשים כאלה (גם מטפלים!?) עם הדפוס המוכר לי? אין לי יכולת להגן על עצמי.. הרי בשביל זה הלכתי אליה לטיפול בזה.. אני כל כך מיואשת ומתוסכלת.. אודי בבקשה תעזור לי ?

תודה. עזרת והרגעת.. שיכולה קצת לסמוך על עצמי.. שיכולה לבטוח בטיפול.. ו..בה.(מקווה שהיא תכבד זאת..) קצת בעייתי לי הדיבור בפניה .. יותר קל לי בכתיבה.. מקווה שאצליח לא להתפזר ולהביא זאת בפניה בבהירות וב..אסרטיביות.