קצת מבולבלת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום וחג שמח. יש לי בעיה או אולי לא, אני לא ממש בטוחה. אני בחורה שמנה וכבר כמה שנים שאני מקיאה, ולפעמים קורה שאני גם לא אוכלת. אבל עדין אני נשארת שמנה. עם הזמן ההקאות רק הולכות וגוברות. האם זה דבר שיחלוף? אני לא בטוחה מה קורה לי. הכל כל כך מבולבל. תודה.
מיכל היקרה. אני לא אשת מקצוע אבל אשמח להביע את דעתי האישית. לדעתי יש חשיבות לשאלה האם ההקאות נעשות ביוזמתך או שלא ביוזמתך. אם את לא שולטת בהקאות, ייתכן ומדובר בבעיה רפואית שיש לרדת לעומקה ולשם כך עליך לפנות קודם כל לרופא משפחה ואם יש צורך הוא יפנה אותך הלאה. אם ההקאות נעשות ביוזמתך, ייתכן ונדמה לך שיש לך שליטה על העניין, אבל השליטה שלך היא מדומה ובעצם מסוכנת מאד. עצם העובדה שפנית לפורום מראה שאת מודעת לסכנה הכרוכה בכך. בכל מקרה, ההקאות לא תחלופנה אם לא תטפלי בעניין. עליך לפנות לרופא משפחה ולפסיכולוג העוסק בהפרעות אכילה ואפילו אולי לתזונאית ולשמוע חוות דעת מאנשי מקצוע שונים עד שתביני מהו שורש הבעיה וכיצד ניתן לטפל בה. חשוב שתזכרי שהשמנה היא עניין של מבנה גוף, תורשה ולא רק פונקציה של כמות האכילה. מה שחשוב יותר הוא הדרך בה את מתמודדת עם כך והקאות הן דרך מסוכנת ביותר לבריאות הנפשית והפיזית שלך. ללא ספק את צריכה לפנות לאנשי מקצוע מתאימים.
שלום רקפת, תודה על התשובה הזריזה. ההקאות מיוזמתי, אבל בניגוד למה שאמרת, אני שולטת בהן. אני מפעילה שיקול דעת, של רווח והפסד. נראה לי שקצת הגזמת עם הענין של הפרעת אכילה, יש המון נשים שמקיאות. בנוסף, לא נגרם לי שום נזק מזה. מיכל.
היי, קודם כל אל תיכנסי לפאניקה. אני מאמינה שזה משהו שיכול לחלוף (למרות שיש כמה שבטח יחלקו עלי...). ואם את נשארת שמנה, למרות ההקאות ולמרות התקופות שאת לא אוכלת אולי כדאי שתאכלי פחות. ככה גם תקיאי פחות, זה בטח יקל עליך. בכל מקרה שיהיה לך רק טוב. סתיו
שלום סתיו, תודה על העיצה, אני אכן אחשוב על זה. אולי פה טמונה הבעיה. אם יש לך עוד עיצות, בכיף. מיכל
בוקר טוב, עכשיו הפורום הזה באמת מתקלקל. להחליף "טיפים" בנושא ההקאות ? לסתיו - אולי הלכת צעד אחד יותר מדי קדימה, הגזמת, תחזרי אחורה, לא נראה לי שכדאי לעשות את זה כאן. הפורום הזה נועד לעזור לאנשים לצאת מההפרעה שלהם ולא לתת להם עצות איך לקיים ולהנציח אותה. זה שאת תקועה בהפרעת האכילה שלך ובמעגל האכילה וההקאה שלך, לא אומר שאת צריכה לסחוב איתך לשם עוד אנשים כדי שתהיה לך חברה. למיכל - באמת זה מה שקיוית למצוא כאן בפורום, טכניקות למסד את ההקאות בדרך טובה יותר ? לא נראה לי. נראה לי יותר הגיוני שכתבת את זה כי משהוא בכל זאת מפריע לך בהקאות, למרות שכביכול את מרגישה שאת נמצאת בשליטה. תחזרי להודעה שלך ותראי ששאלת "האם זה דבר שיחלוף ?" עצם השאלה הזו מראה שאיבדת שליטה, את לא יכולה להפסיק עם זה ומחכה שזה יעבור לבד, את מקיאה ביוזמתך, משמע אם זה בשליטה ואת רוצה שזה יחלוף, תמיד את יכולה לא לעשות את זה, אבל כנראה שאת חוזרת לזה שוב מסיבה כלשהיא, והתשובה שלי - לא זה לא יחלוף, ולא יעבור מעצמו, כדי שזה יעבור צריך לטפל בזה, בדיוק כמו שמטפלים בפצע, או במחלה פיזית. ואת יודעת מה לא רק שזה לא יחלוף, זה אולי אפילו ילך ויתגבר, כי בדרך כלל בלי טיפול יש להפרעה הזו נטיה לתפוס תאוצה, תבדקי עם עצמך במהלך השנים - כמה פעמים הקאת בהתחלה וכמה עכשיו, וסביר להניח שתראי התדרדרות, בטח התחלת בפעם בשבועיים, היה לך קשה בהתחלה ללמוד לעשות את זה, ואחר כך נעשית מיומנת יותר ובהדרגה העלית את התדירות. תעצרי פעם אחת בדיוק רגע לפני ההקאה ותשאלי את עצמך למה אני עושה את זה ? ואז גם תנסי לעצור ותראי אם את מצליחה, נראה לי שלא תצליחי לעצור, ההקאות הופכות לאוטומט אחרי זמן קצר מאוד, ואת אומרת שאת כבר כמה שנים עושה את זה, בדרך כלל אי אפשר לעצור לחשוב בשניה לפני, וגם אם כן, אי אפשר לעצור את ההמשך - ההקאה היא הכרחית. אולי אז תוכלי לראות שבאמת איבדת את השליטה. בהצלחה, אביב.
שלום למיכל, מתוך הרב-שיח הנחתי כי היה רצוי לך שעניין האכילה/הקאות לא יעסיק אותך, ככה שיש לי תחושה שאני אינני מתפרץ לחפש בעיות שאינן... כללית, אכילה היא התנהגות שמועדת לפורענות של התמכרות, פשוט בגלל הכייף הגדול שהיא מביאה (האכילה... לא ההשמנה, כמובן). בכך אינה שונה מהתמכרויות אחרות, ולכן אחת הדרכים לתקוף אותה היא ע"י הבנת המניעים שמביאים את האדם להתמכרות הזו. כאן שמתי את עצתי הראשונה לך: תבדקי אם גם אצלך, כמו אצל רבים אחרים, מתקיימת המשוואה שבה ככגודל עוצמת ההתמכרות, כך כנראה גדול וחזק הצורך האנושי במענה מענג ומפנק למשהו שהוא בבסיסו מאד קשה ומעיק. ואם זה כך, אז מומלץ להעזר במקצוען, כדי לא לסבך את מה שכבר סבוך. עניין אחר, שבא אחר כך, הוא אופן הגמילה. גם כאן יש תקלות כשלא נעזרים באיש/ת מקצוע, כי התחום רווי פרדוכסים אנושיים: הקאה, שיכולה באופן עקרוני לסייע, נתפסת אצל רבים כמה שמהווה אצלם סימן לשליטה במצב. ואז: אוכלים עוד, כדי להגיע למה שנתפס כחיובי עבורם: השליטה במצב (ההקאה). והנה עוד הסתבכות... בקיצור, זו ההצעה השניה שלי אלייך: תשקלי לפנות ליעוץ מקצועי גם בבחירת אופן הגמילה/צמצום נזק האכילה. מקווה שהארתי, ד"ר יוסי אברהם
אכן הארת. תודה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
