השתנתי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני לא יודעת מה לעשות וחשבתי שאולי פה יעזרו לי אתמול חגגתי יומולדת 20 רע לי אני מרגישה מין מועקה גדולה שלא עוזבת אותי לא באלי לצאת מהבית לא באלי לחייך עצוב לי אני רק רוצה לבכות הבעיה היא שכשאני מחוץ לבית אני שונה לחלוטין אני צוחקת ושמחה חלק מזה הצגה אבל יש קטעים שאני פשוט בולעת את העצב ובבית אני פשוט רוצה להיות רק בחדר ולא לצאת אני מרגישה כל כך עצובה שאין דרכים תעצב התחרקתי מההורים ואין לי סבלנות לאף אחד עצוב לי שאני קרה עם ההורים שלי אני מבולבלת מה יש לי?! יש לזה פיתרון? תודה רבה
שלום שירי, את מתארת מועקה ועצב שמתפוגגים כשאת בחוץ, אולם חוזרים כשאת עם עצמך. לא כתבת על השלב בחיים בו את נמצאת מעבר לגילך, כך שאיני יודע למ הלייחס את העצב והאם זו תגובה דכאונית "נורמלית" לשלב בחיים (למשל, שחרור מהצבא) או שזה דיכאון "אמיתי". גם לא פירטת כמה זמן נמשך הדבר וממתי. אודי