אשמח מאד לעצתך המלומדת

בס"ד ד"ר שלום , אני בחורה בת 30 , יצאתי עם בחור בן 34 כ-7 חודשים . שנינו שומרי מסורת . הקשר היה מקסים , הקשר הכי יפה וזורם שהיה לי בחיים . תחושת ההתאמה היתה חדשה וכ"כ נעימה . עברתי מספיק קשרים בעבר כדי לדעת שזה הדבר האמיתי . הרגשתי אהבה ממנו , הוא אפילו התוודה שאני הראשונה עד היום שהוא אמר לה את המילים המפורשות . היה ברור לי שהקשר הזה מוביל לחתונה והייתי מאד מאושרת . עם זאת הוא לא העלה את הנושא מעולם וכשזה עלה ברקע הוא אף פעם לא זרם עם שיחה בכיוון וזה התחיל קצת להלחיץ אותי . לפני 3 שבועות החלטתי שאנחנו כבר מספיק זמן ביחד , שנינו לא ילדים , שנינו שומרי מסורת , והגיע הזמן לדבר . לא אמרתי את המילה חתונה ישירות אבל הוא הבין מצויין ששאלתי היא בעצם מכוונת לזה , רציתי לדעת אם שנינו באותו ראש , הוא אמר לי שאין פער בין הרגשות שלנו אבל שהוא לא מרגיש עדיין שהקשר "הגיע לשם" . על אף שהתשובה לכאורה לגיטימית לא הרגשתי טוב עם זה בבטן ואכן שבוע אחרי כשאנו חוזרים מבילוי הוא עצר את האוטו בצד , אמר שאנחנו חייבים לדבר ובאותו הרגע הרגשתי שתוקעים לי סכין בבטן . הוא אמר שהוא לא יודע למה הוא לא רואה אותנו בדמיונו נשואים , הוא אמר שהוא רואה בי ארמון זהב ושאין לו מפתחות... שהוא יודע שהוא אוהב אותי אבל משום מה לא מצליח להגיע למקום שהוא ירצה לקדם את זה לחתונה . הוא אמר שהוא מאד רוצה כבר להקים בית וקשה לו מאד לסיים את הקשר הזה בגילו ולהתחיל מחדש אבל הוא לא רואה טעם למשוך את זה עוד כי אם זה לא בא עד עכשיו זהה כנראה לא יבוא... הוא אמר שטוב לו והוא יכול להמשיך כך עוד 10 שנים אבל ברור שלשנינו יש מטרה אחרת . מיותר לציין את ההלם שלי , לא האמנתי שזה קורה לנו שהוא מסיים את הקשר היפה הזה שהיה בו הכל (לפחות בעיניי...) . ניסיתי להבין , הייתי המומה , הרגשתי שאני נלחמת על חיי אבל מדברת לקיר . הוא כבר קיבל החלטה ואפילו אמר ששקל להציע הפסקה אבל הוא לא אוהב להעמיד אנשים במצב כזה... יש לציין שהוא לא הוציא את המילים בקלות . הוא היה חנוק לגמריי ,אמר שהוא אומר את הדברים ולא מאמין שהם באמת יוצאים מפיו הוא לא הפסיק לנסות ללטף אותי וכשהתרחקי אחורה הוא אמר שהוא לא יכול שאני קרה אליו... (לא ברור לי למה הוא ציפה בדיוק...) . שבועיים עברו מאז . שבועיים שלא שמעתי ממנו והכאב הוא עצום . אחרי שסיימנו נכנסתי לאתר בו הכרנו וגיליתי שכבר שבוע לפני שהוא סיים איתי (וכנראה שזה היה לפני שיחת "יחסינו לאן" שעשיתי לו) הוא כבר נכנס לאתר . הבנתי שהוא התבשל עם העניין כל החודש האחרון (לפני כן אגב הוא לא נכנס לאתר שלא יובן חלילה שהוא כל הזמן חיפש במקביל). הוא , מאיזשהי סיבה שהוא בעצמו לא יודע להסביר לדבריו לא מצליח לראות אותנו עוברים שלב . אני יודעת שאין שום טעם ליצור איתו קשר , אני פגועה מאד מהניתוק , מזה שהוא ויתר על הקשר היפה הזה , מזה שהוא כבר באתר כל יום מאז הפרידה ומזה שהוא כבר נכנס לפני שדיבר איתי ולא שיתף אותי בכלל שמשהו לא בסדר ביננו. אבל תחושת ההחמצה לא עוזבת אותי , הפרידה הזו היא מכה כ"כ גדולה עבורי כי הרגשתי לראשונה בחיי שמצאתי את האחד . אני כ"כ אוהבת אותו וכ"כ מתגעגעת ומרגישה כ"כ חסרת אונים . ועכשיו לסיבה שאני פונה אליך , ראשית אשמח לכל תגובה שלא תהיה לסיפור . שנית חשבתי לכתוב לו מכתב או לשלוח מייל (נראה לי שעדיף מכתב ) , אבל אני לא יודעת בדיוק מה לכתוב . חשבתי לספר לו על כך שאני עדיין מופתעת , על מה שאני עוברת ,אולי להעלות זכרונות שלנו ביחד , להגיד שאני לא מצליחה להבין עד עכשיו מדוע הוא עשה את מה שעשה . חשוב לי שהמכתב לא יגרום לו לרתיעה , אני רוצה לעורר אצלו משהו או לחילופין לדבר להגיון שלו שכנראה גבר על הרגש ולא רוצה לכתוב דברים שאתחרט עליהם . רציתי לכתוב לו שחבל שנאלצתי לגלות שהוא נכנס לאתר ההכרויות לפני שהוא נפרד ממני ושהוא לא שיתף אותי בלבטים כי מבחינתי יכולנו לדבר על הכל , זה הוא שבחר להסתיר . האם בכלל כדאי להעלות את זה? כל טיפ שתיתן לי אשמח לקבל , אני רוצה שזה יעורר אצלו משהו, אני מרגישה כ"כ אובדת עצות . הוא מנסה להמשיך הלאה כפי שציינתי בחיפוש באתר וזה כ"כ כואב , אני לא יודעת אם המכתב יעשה משהו בכלל . אני לא רוצה להשפיל את עצמי , אולי כדאי דווקא לתת לו זמן לחשוב אבל שבועיים זה לא מספיק זמן? בקיצור מחכה לשמוע את דבריך , בהמון הערכה , מיטל