לאודי חג טוב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/03/2010 | 21:00 | מאת: רפאים

אודי יקר... בלי קשר לבדיקה הבטחונית שעברתי/לא עברתי רציתי פשוט לאחל לך המון טוב בחג הזה ומלא פריחה צפונית ולא רציתי להמתין לתשובתך כי לא הייתי בטוחה שתספיק (או שתאמין שאני זו אני- נראה לי שזה עורר משבר אמון אצל רבים מאתנו) אני כ"כ שונאת ברכות רשמיות (וחגים בכלל) ואפילו קצת נבוכה מהם. רציתי נורא להודות לך על הכוכב הזה שבראת שעזר לכ"כ הרבה אנשים והמון לי. הצלחת לשחרר בתוכי כמה חלקים משיעבוד ונכון שיש לי עוד המון אחרים שאני מסופקת אם יגיעו אי פעם אל החופש- אבל זה אתה שכל הזמן אומר לראות את היש אז אני מתבוננת בו ורואה שהיית סוג של חבל הצלה ומשהו טוב שאפשר להאמין בו כמו פרחים צבעוניים על אדן החלון שאני רואה אותם לפעמים ויודעת שגם אתה ראית אותם אז- למרות כל הזפת השחורה הזו מסביב (בחורף הבא אם אהיה, אהפוך את הזפת לנפט לתנור הציורי הזה). אז שוב מודה שאתה פה בקוסמוס שליח של אור בהיר מאיר, וסליחה על הנואשות, הרטינות והנרגנות שלי כנגד החיים מקווה שאולי פעם יהיו לי בשורות חדשות. רות עבור. רפאים

הי רפאים, תודה על דברייך ועל האיחולים. המצב הזה בו איני יודע למי אני כותב וכמה אני משקיע רגשית במשהו שאני תוהה עד כמה הוא אמיתי (והתהייה אמיתית מאוד), אינו פשוט. ומשבר האמון הוא גם מצדי. לדעת שיש מי שמנצל את המקום, את המשתתפים ואותי לשימושים הרסניים. באנגלית זה יהיה ההבדל בין use (לגיטימי) ל- abuse (לא לגיטימי). זה מכעיס אותי ומביא אותי למחשבות של "מה הטעם". ואני באמת תוהה לגבי הטעם. מי כמוך יודעת שלרטינות, לנרגנות ולנואשות יש אצלי וכאן מקום רחב. אבל כשהאיזון העדין שבין אנונימיות ושקר מופר, זה מתחיל להרגיש לא אמיתי. והרי כל הרעיון כאן הוא שהמדיום מאפשר להיות הכי אמיתיים. חג שמח, אודי

29/03/2010 | 00:03 | מאת: רפאים

אודי אני לא מבינה למה אתה מתכוון- שאתה לא מאמין לי שאני אמיתית? על איזה שקר מדובר? הפקדתי פה את כל כולי את נשמתי. הלב שלי. זה נורא מפחיד ולא צודק מה שקרה פה בשימוש הפוגעני והמקומם שנעשה בפורום אבל על זה אני לא יכולה לקחת אחריות. זה לא שלי. והמילים האלה היו מפחידות מאשימות ופוגעות ואני פשוט לא מבינה ואני רועדת.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית