חג שמח..

עברתי לומר לך אודי יקר .. חג שמח !!! (גם למיקה ,נילי, שיר, MP, לילך , חן אופירי , נועם , רפאים, במבי, אליס.. גם לגלי, ילדהאישה ונגרה אם אתן כאן בשקט..) תודה על המקום שאתה מאפשר לנו פה. אני מתבוננת מהצד בימים האחרונים , מתקשה להביא את עצמי ואת העומסים שלי כשיש בלאגן , אבל שמחה לראות שאתה שומר מיטיב לבית כאן.. מאחלת המון דברים טובים, ובעיקר , שיהיה לך כוח אינסופי.. בשבילנו :-) החגים מאוד קשים לי בשנים האחרונות. מאז שתיבת הפנדורה נפתחה בי.. הבדידות מאוד מורגשת,המסכות עם המשפחה כבר לא עובדות , כל הסודות המוסתרים שיש בבית עושים לי בחילה, קשה לי להיות חלק מהם. קשה לי להיות איתם . השנה אני נמנעת מלפגוש אותם - קצת קשה לי עם זה , הילד שלי רוצה לראות את סבאוסבתא שלו - אני לא !!! אני רוצה לראות את הבני דודים שלי .. אבל המחיר יחד עם ההורים גדול לי מידיי. יחד עם זאת המטפל שלי יוצא לחופש ארוך- כמעט שבועיים וחצי (הוא גם צריך מנוחה) והילדה הגדולה בי מבינה .. רק שהקטנה שבי עוד כועסת עליו .. מרגישה שזקוקה לו כל הזמן האינטנסביות בטיפולים מחזיקה אותי ,למרות שהיא לא פשוטה , היא עוזרת להשען ..מצמצמת לי את הנפילות בין לבין . ומה יהיה עכשיו כשיש אובר חגים פלוס חופש המטפל = ? קשה לי .. אודי .. עוד קשה .. עד מתי ? בכז , שולחת לך מארז של מצות עם שוקולד :-) , יין טוב וחיבוק מהלב . תודה על הנוכחות המיטיבה שלך פה על ידי .. שרית

שרית יקרה מה שלומך...? מרגישים את הבחילה שלך ויש לך את כל הסיבות להרגיש אותה כי הסוד הזה תקוע כמו עצם בגרון. כ"כ מבינה אותך, כל החגים האלה, כמה אפשר לשמור בבטן... אבל יש לך גם דברים אחרים טובים ונוחים לעיכול כמו המשפחה הקטנה שלך-בן הזוג והילדים ובני דודים שיכולים לעטוף ולאוורר. וזה המון וזה משמעותי נורא התמיכה הזו. אני חושבת שהכעס הזה שלא נפתר עם מי שהיה אמור להפתר והעמדת הפנים הזו היא ממש בלתי אפשרית. באמת גורמת לבחילה. אני פתחתי את זה בעבר כי לא יכולתי יותר. לא הייתי מסוגלת להמשיך כך ולכן עד היום אני שונאת חגים שנראים לי כמו סוג של הופעה ומיצג שקרי בפני הסביבה הכאילו קרובה. אבל זו החלטה ומשהו שצריך לעשות כנראה באופן מאוד הדרגתי ולא מיידי כדי שהמחיר לא יתעצם בשבילך. שילמת מספיק מחיר כבד בחייך. ואני רוצה לאחל לך שרית שהחג הזה יהיה בשבילך בכל זאת מאיר. מגיע לך קצת שקט. באמת רוצה שיהיה לך טוב ואני כזו אנמית רגשית ובטח לא הצלחתי אפילו כאן להביע חום. כי זה מה שאת זקוקה לו הכי. אז אני מצטערת אם זה נשמע כזה מרוחק ולא נוגע זו המוגבלות שלי. אתך בכל מקרה שולחת הרבה כוחות וריח של פרחים מהאדניות על החלון (רוצה לשלוח חיבוק- אבל לחיבוק כמו כל מחווה פיזית אחרת יש קונוטציה בעייתית עבורי- סתם משהו אפל מהעבר הרחוק..).