לשיר

אין לי הרבה מילים להביע את תודתי.(על תגובתך..) גם אם לא הגבתי מייד רציתי שתדעי שזה נגע וריגש. קוראת אותך וזה לא חדש אבל מרגישה שקוראת את עצמי.. מקווה שתרגישי יותר רצויה ואהובה ושיהיה לך רק טוב.

מיקה יקרה הלוואי ש.. תאחלי לעצמך את מה שאת מאחלת לי.. הלוואי ש.. תראי בעצמך את שאת רואה לפעמים בי.. והלוואי ש.. פעם (כמה שיותר בקרוב) תרגישי כך.. בהתחלה קצת רצויה.. ואח"כ גם קצת אהובה.. ומשם הכל פתוח.. כאב לי מאוד לקרוא את שכתבת למעלה לאודי.. אצלי תמיד בחגים משהו כבה בבפנוכו.. אולי זה הזכרונות ה"נהדרים" שיש לי מחגים במשך כל החיים.. אצלנו תמיד היה משהו.. למשל שתיקת הברוגז שהיתה מאוד רועמת.. אף פעם לא היה באמת חג.. של משפחה מלוכדת, אוהבת, חמה.. כמו שחג אמור להיות.. (ואולי זה רק בפנטזיות?..) מאחלת לך שהחג בכל זאת יעבור על הצד הטוב ביותר שניתן.. ושבחגים הבאים כן תמצאי בך את הכח למצוא מקום שקט, רגוע ונעים יותר להיות בו.. חושבת עלייך, ומקווה לטוב בשבילך שיר