כמה דברים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי כמה דברים... דבר ראשון, אני כתבתי הודעת תגובה לנילי בשרשור משבוע שעבר, האם במקרה קיבלת ואם כן האם תוכל להעלות או שההודעה אבדה לה. שנית, אם יורשה לי להתייחס לדברייך... אתה אומר שזה איננו קרב, ואני רוצה להסביר מדוע כן קרבות היו אלו שהתחוללו בשדות הטיפולים. אצלי באופן תמידי קרב פנימי בין האור לחושך, בין התקווה ליאוש, ובין המפלצת והמלאכית. ובכל טיפול הגורם הטיפולי בחדר הצטרף למחנה האור והצהיר את בטחונו הגמור בנצחון הטוב על הרע. הצהרה שדרך אגב, תמיד הכעיסה אותי, מהיכן הבטחון הגמור בפרוגנוזה הטובה... וככה בכל טיפול מלחמה שלי בין האם אני טובה או רעה, ומלחמה של המטפל בלנסות להראות לי שאני טובה... וארבע מתוך ארבע פעמים המלחמה הזו הסתיימה במסקנה של הגורם הטיפולי בכך שאני רעה. בלתי נסבלת. בלתי ניתנת לעזרה. או יותר נכון, ניתנת לעזרה "אך לא בבית ספרנו". הם סבלו כה קשות עד כי לא העזו לומר שאין תקווה אך התקווה שלהם אזלה כמו גם הכוחות. המפלצת הביסה אותם. ואולי מההסבר הזה אתה מצליח להבין מדוע קשה לי עם התפיסה החיובית של "לראות מה אני מקבלת מכל אחד מהטיפולים ולהתייחס לזה כאל רצף". אמירה שחייבת לציין שגם מעוררת בי כעס, הניסיון הבלתי הנדלה הזה למצוא את הטוב בכל דבר, כשהמחיר שלו הוא הרבה פעמים התעלמות מהרע. וגם, מתייחסת לגופו של עניין, איך ניתן לראות בטיפולים כרצף עם בכולם היתה אותה מחזוריות כואבת של אמונה, תקווה, ניסיון עד שאלו התמוססו והפכו לאוזלת כוחות ויאוש. לי זה לא נשמע כמו תהליך... כמו רצף... נשמע לי כמו כישלון... אמנם מוכר אך בכל פעם כישלון... ושלישית, זה באמת היה קשה לפנות אליך, תודה על העזרה ביי (-: גלי
סליחה שאני מתערבת, אבל רציתי לשאול אותך מה גרם לך להסיק שהם איבדו תקווה, איבדו כוח, הבינו שאת רעה? מה הוביל למסקנות האלו? אולי מדובר בכשל לוגי? בהטייה שלילית שחוזרת על עצמה? האם את יכולה להאמין שמישהו יתפוס אותך כטובה? או לפחות כאחת שקיימים בה חלקים טובים? אפרת
קודם כל אני אכתוב שקראתי את מה שכתבת לאודי שם למטה ובאמת מצער וכואב ואני יכולה להבין את תחושותייך. לשאלותיך... לא היה שם כשל לוגי... אני יודעת שהם יודעים כל חבורת המטפלים לשעבר גם היום שיש בי גם חלקים טובים. פשוט עם כולם זה הגיע למצב שלא היה להם כוח יותר להתמודד עם החלקים הרעים. ועצוב לי נורא שאני קיוויתי שבעזרתם אני אוכל לחבור לחלקים הטובים שבי כדי קצת להביס את המפלצת. אבל באמת היה שם ויתור, ועייפות מהמפלצת. זו לא היתה מסקנה שלי, זו היתה אמירה מפורשת שהובילה בכל אחד מארבעת המקרים שהצד המטפל יגיד שלום ולא להתראות. כל טוב גלי
הי גלי, הודעתך כנראה לא נקלטה. היא לא מופיעה אצלי לאישור. כתבי שוב... ולגבי הנושא השני, המלחמתי... התשובה בגוף הדברים. גם לראות אך טוב זה פיצול, או דיסוצאציה, או דבר מה חלקי. כנראה שזה לא "תופס". קשה להאמין למישהו שמגיב רק לחלק ממני, גם אם זה החלק הטוב. זה מעניין, כי בימים האחרונים יש כאן לא מעט דיבור על טוב ורע, פיצולם והניסיון (אני מקווה) לאינטגרציה שלהם. מתוך כך ניתן גם להתבונן על הרצף הטיפולי, ולראות מה קיבלת מכל אחד מהם. מעין נסיון לאינטגרציה. שלישית, קשה, קשה, אבל הצלחת... (ראית? טוב ורע באותו משפט טוב...:-)) ולסיום, איך לא: http://www.youtube.com/watch?v=IKxWm9h-1s0&feature=PlayList&p=E1C34DC23D975746&playnext=1&playnext_from=PL&index=13 אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
