מבטים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני ממש לא יודעת מה לעשות, כשאני ובעלי הולכים לחברים או משפחה וכולנו אוכלים, הוא, כל פעם שלוקח אוכל לפה הוא נועץ מבטים בכל אישה שיושבת מולו, לחזה שלה, לעיניים, זה מאד מביך אותי וכשאני מעירה לו הוא אומר שהוא לא מרגיש שהוא עושה משהו ושאני מדמיינת. גם אם אנו מדברים ברחוב, הוא לא שומר על קשר עין איתי אלא עיניו רצות לכל הכיוונים כדי לראות אם מסתכלים עליו, או משהו. שמתי לב שאם אני מסתכלת עליו באותו רגע שהוא נועץ מבטים, אז הוא מפסיק, ז"א הוא כן מודע למעשיו. הוא התנהג כך עם אמה של כלתי, ואני ראיתי שהיא לא הבינה מה קרה לו. נורא התביישתי בשביל הבן שלי באותו רגע. למה יש לו את ההתנהגות הזאת? איך אפשר לגרום לו לשנות אותה. אני לא מרגישה נוח בחברת אנשים. תודה על העזרה.
שלום טובה, קשה להבין האם הבעייה היא של בעלך (שאינו מודע לבעיה ואינו מכיר בה) או שלך (שמבטיו מפריעים לך). איני יודע מדוע הוא מתנהג כמו שמתנהג (גם איני מבין בדיוק מהי ההתנהגות). לדעתי, כדאי שתעשי הפרדה בין התנהגותו שלו (שאמורה לגרום לו חוסר נוחות ולא לך) לבין התגובה הרגשית שלך. את אינך צריכה להרגיש עבורו את הדברים. אודי