שלום אודי,

ממעמקים, (כמו שמתחיל פרק בתהילים), כתבתי את מה שכתבתי, בלי מחשבה או איזה ארגון הגיוני. אני לא כל כך יודעת איך להתמודד עם הרגשות שקשורים לזיכרונות, זה נורא נורא קשה ומציף, זה משהו שלא היה מוכר לי "כאב רגשי" אולי בכלל "להרגיש" כנראה שלהרגיש כרוך בכאב. אפילו מבחינה פיזית, כמעט שאין לי מנוחה, אני צריכה ללמוד לסבול את עצמי איכשהו מכל מיני כיוונים. אני מקווה שאני לא מטרידה אותך וממאיסה את עצמי. אבל אם נראה לך שזה לא מתאים בגלל הסיפור הקשה של התאונה, אל תפרסם את זה (אני מצטערת שאני הופכת אותך למעין צנזור פרטי) .