ריק

ריק לי. איני רגילה למלא אותי בעצמי. תמיד אחרים. מנסה להחזיק את האין וזה כואב. צריכה שיחזיקו איתי.. כואב לי

רוצה מאד להאחז במישהו. בכם. במיוחד בך. אבל חייבת לעצמי כדי לא לסבול כך שוב לצמוח ולגדול מזה. מחזיקה את האין.אין ברירה פשוט. אולי זה בסדר רק לכתוב פה מדי פעם, כשארגיש מחוקה לגמרי ושלא רואים אותי. אולי אתם תראו. אולי זה בסדר להקל לפעמים.. יהודה עמיחי כתב: אנשים משתמשים זה בזה כמרפא לכאבם אחד על השני שמים על הפצעים הקיומיים שלהם..

קוראת את התגובה שלך לנילי. מרחיב את נפשי אתה. ואיני רוצה שיגעו בנפשי יותר. רוצה. אבל ממקום מוגן. עדיף להיות מחוקה. כואב לי.