אודי

כתבת (ותודה על המילים)- למה חושבת שלא מגיע לי יותר.. כי כך הורגלתי מילדות - שאסור לבקש פן אוכה קשות, שאסור לענות, שאסור ליהנות (זה תמיד היה מעצבן אותו..) עכשיו כבר גדולה כרונולוגית אך נשארתי קטנה ופחדנית. הפחד חזק ממני ומנהל את חיי. כמה עצוב.. לא מסוגלת להחליט כלום, כל הזמן מתלבטת או מתחרטת ומתנדנדת ו..מותשת.- כן תרופות לא תרופות כן טיפול לא טיפול כן לחיות לא לחיות. די! אלו-הים. יש איזו תרופה שעוזרת לזה??? יש שם למחלה הזאת?כבר לא יכולה יותר. עייפה!!!!!! רוצה רק לישון ודי

תודה. אולי אתה לא יודע אבל אין לי כבר זמן. השעון מתקתק ואצלי מהר יותר. הזמן שואב אותי ואני כבר כל כך זקנה. אולי זה כבר מאוחר מדי????!!! הזמן אוזל , הכוחות אוזלים ו....החיים אוזלים. לא יודעת כבר מה יהיה. אם יהיה..אם אהיה.. אודי שיהיה לך יום מקסים ולטימי (מתגעגעת..)- מקווה שאת בטוב ואולי כבר בהחלמה "שאחרי" סופשבוע נעים לכולן