טלי...

אני מרגישה כמו מישהי שטבעה בים,הכל מסביבי מים ואני לא מוצאת את עצמי. מצטערת אך השיחה בינינו היום רק חיזקה אצלי את ההרגשה שאני מקרה אבוד שתקתי בסוף השיחה כי לא מצאתי את המילים מבעד למסך הדמעות שיחות מהסוג הזה לא "מניעות" אותי לכלום אני זקוקה לתמיכה,לא לביקורת מהסוג הזה אני מרגישה עכשוי אפסית ,קטנטנה מרגישה שערכי יקבע ע"י מידת ההירואיות שאני אפגין כלפי עצמי אבל צר לי-אין לי ברגעים הללו בדיוק בא לי למות... אני מרגישה שונה,חלשה,"שאריות" של המין האנושי,אפילו החולים ביותר יודעים איך לטפל בעצמם ואני לא אני מצטערת אם אני פוגעת בך טלי.אני מעריכה אותך מאוד אך לא יכולה להמנע מהאמת.שיחות כאילו רק מושכות אותי מטה,אני לא מרגישה מאוימת מדברים אילו,הם רק מחזקים בי משהו פנימי וכואב. אני מאוד רוצה לשחרר אנרגיה,גם ככה אין לי הרבה ואין לי כוח למלחמות האילו אני צריכה את הכוח שלי על מנת להחזיק את הראש מעל המים ולעבור יום אחר יום בלי לפצוע את עצמי או להתאבד או משהו אני לא יכולה להסתכן בעוד יום כמו אתמול. ולדעת שאני שם לבד רוב הזמן... אבוד לי. אין לי כוח עכשיו לעבור אפילו את הלילה הזה ובשביל מה בכלל?!

אנג'ל, מאז שדיברנו ועד כה הצלחתי כבר לדבר עם כמה אנשים, ויש לי שתי מטפלות מצויינות בשבילך. אני אנסה להשיג את הטלפונים שלהן. הן אפילו גרות קרוב אליך. ביום ראשון אני מקווה שיהיו לי את כל הפרטים עבורך, בינתיים יש לי רק שמות. אני אנסה להשיג את שאר הפרטים. הבטחתי לך שאנסה, ולא בזבזתי זמן מיותר. כבר יש תוצאות. אז הנה, אין לך צורך להשקיע כוח בלחפש. זה מוגש לך על מגש של כסף. עכשיו זו תיהיה החלטה שלך. ובזה, את צריכה להחליט עם עצמך. כמה שלא נדבר על כך, ננתח ונעבד, זו תיהיה החלטה שלך. אז תתחילי לחשוב על כך ברצינות. טלי פרידמן