קשר סימביוטי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום. ישנם מקרים בהם הקשר הסימביוטי עם ההורה לא מסתיים בזמן הנכון וממשיך הלאה אל הילדות והחיים הבוגרים. הורה שימשיך בקשר כזה עם הילד שלו נמצא בדרך כלל במצב נפשי לא טוב ושואב את הילד אל עולמו שלו. אצל הילד יכול להגרם נזק גדול מאוד ל"עצמי" ולכך שהוא לא יתפתח, לא ידע מי הוא ויהיה אפוף פחדים. ישנם אנשים שזה קרה להם והם מאושפזים ולא מתפקדים כלל וישנם אחרים (כמוני) שהמשיכו לתפקד במסגרות הרגילות אך סובלים מבפנים ומרגישים חלולים ולא קיימים. אני בת 30 וכבר הרבה שנים בטיפול פסיכולוגי שעוזר אך ההתקדמות היא איטית מאוד. אני יודעת שמקרים כמו שלי הם נדירים אך החלטתי בכל זאת לפנות במספר שאלות: האם ידוע למישהו על איש מקצוע (פסיכולוג/פסיכיאטר) בארץ או בעולם שמומחה לבעיה הזו? כלומר שטיפל באנשים כמוני ועזר להם למצוא את עצמם. האם ישנה איזושהי קבוצת תמיכה לאנשים עם בעיות התפתחות דומות לשלי? אני אשמח אם יגיבו להודעה שלי גם אנשים במצב דומה, שנמצאים בטיפול פסיכולוגי ונוכל ליצור קשר ולהקים קבוצת תמיכה.
שלום הילה, אולי תופתעי, אך זה לא ממש נדיר. כל פסיכולוג קליני אמור להכיר ויוכל לסייע בנושא זה. ובנימה הומיריסטית מעט: אם מקימים קבוצת תמיכה - אז בלי זכות כניסה להורים... אודי