סוף שבוע רגוע

היי אודי, היום יום ששי, והפורום נח, אף אחד לא יקרא/ישמע אותי עד יום א' , יכול להיות שאני לא אשלח את מה שאני כותבת ואז עד בכלל....וגם זה בסדר. בכל מקרה , שוב הגיע יום ששי, במקום לעשות מה שצריכה לעשות אישה ואמא, לעשות סדר בבית, אני יושבת מול המחשב ומנסה לשווא לעשות סדר לעצמי, או אולי מנסה להתחמק מהיעוד המגדרי (הדפוק) שלי ומזה שאני אישה ואמא? כך או כך אני מרגישה אשמה ועיפה, הייתי רוצה להרגיש עוד משהו מלבד זה ומלבד ריקנות, אבל אני לא מרגישה, אפילו ברמה הפיזית, כאילו אין שום דבר בפנים, הפכתי לפלקט. טוב שאין לי ברירה, עוד מעט אני אאלץ להתמודד עם הררי הכביסה, כמו סזיפוס רק בלי להגיע לפסגה ולרגע קט לנוח ולהביט אל מרחבים אינסופיים (לא במקרה כנראה יש אבקת כביסה שקוראים לה "פסגה" אני לא משתמשת בה שלא יחשדו בי בפרסומת סמויה, אני דווקא משתמש באבקת כביסה שקוראים לה "קולון" שזה החלק התחתון של המעי הגס שמחובר לרקטום וגם זה די סמלי). הבעיה שלי היא שאני לא באמת אישה, או לא רק אישה, זה נשמע די מופרע (או אולי מיוחד? אגב כביסות ומילים מכובסות), ועכשיו החלק הזה מתקומם ואפילו נעלב מהמטלות הנשיות חסרות התוחלת (אבל מצד שני מאוד תכליתיות) ומרגיש ממש דפוק כל כך נפגע שאי אפשר לדבר איתו, אני פשוט אנסה להתעלם ממנו, זה לא פשוט כי הוא די שתלטן, ואני טיפוס פסיבי , אבל כמו שאמרתי אין לי ברירה וטוב שכך. אני מאחלת לך בדיעבד סופ"ש נעים, (בתקווה שהיה טוב והעולם לא בא אל קיצו בסופ"ש הזה) ולא בדיעבד שיהיה לך שבוע טוב (נקווה שיהיה טוב) ~~ ~~ <*>|<*>